בחינות הבגרות – מרוב רצון לעלות את אחוז הזכאים, נוצרת פגיעה ברצף הלימודים

מכתב ששלחה שושי פולטין, מורה לביולוגיה ומשתתפת בסדנה, למנכ"לית משרד החינוך. המכתב מתמקד בנזקים שגורמים מספר מנגנונים שנועדו להעלות את אחוזי הזכאות: פריסת הבחינות על שלוש שנים, ריבוי מועדים ומודולריות שאלונים.  

לכבוד

הגב' דלית שטאובר                                                                                            ג' באדר תשע"ב
מנכ"לית משרד החינוך                                                                                       26 בפברואר 2012

ג.נ.,

הנדון: מערך בחינות הבגרות – פגיעה חמורה ברצף הלימודים

מכתב זה נכתב מתוך תחושה קשה, שלי כמורה לביולוגיה ושל מורים אותם אני פוגשת בעבודתי כמנחה אזורית. התחושה הקשה היא תוצאה של צורך לתמרן במערכת סבוכה של אילוצים  ובסיטואציות בלתי אפשריות הנובעות בעיקר ממערך בחינות הבגרות.

הטענה שאני מעלה, ולא בפעם הראשונה, היא שהתלמיד עסוק רוב השנה בהיבחנות ולא בלמידה. שמערך בחינות הבגרות – ריבוי בחינות וריבוי מועדים –  פוגם במבנה שנת הלימודים, מקצר את השנה, פוגע ברצף הלימודים ופוגם קשות באפשרות ללמד את תכני הלימוד כפי שגובשו בעמל רב בתוכניות הלימודים. ההתמודדות מובאת לפתחם של המורה והתלמיד, ללא מענה, מבלי שיינקט הצעד המתבקש של שינוי במערך בחינות הבגרות.

המצב הקיים נוצר בדרך רצופה כוונות טובות של כולם. המטרה  הייתה להיטיב עם התלמידים וגם להעלות את אחוזי הזכאות לבגרות, אלא שתוך כדי תהליך פספסנו כמה ממטרות החינוך, וגם את הבחינות עצמן.

למרות היכרותך את המערכת, ארחיב ואביא את נקודות הציון בדרך למצב הקיים, מפאת חשיבותם:

• פריסת בחינות במשך שלוש שנים. (7 מועדי בחינות לפחות)
• קיום מועד ב' בבחינות הקיץ – באנגלית ובמתמטיקה,
• קיום מועדי חורף –בעבר מועד זה נועד לתלמידים אקסטרניים בלבד. בשנים האחרונות גם התלמידים האינטרניים נבחנים בחלק מהמקצועות בחורף. מועד זה משמש גם כהזדמנות שנייה לשיפור הישגים מבחינות הקיץ.
• מודולאריות – התלמידים נבחנים באותו מקצוע מספר פעמים. מספר הבחינות של תלמידי יא שווה או אף גדול  מזה של תלמידי כיתה יב'

המושג לימודים סדירים כמעט ולא קיים  התלמיד עסוק כל הזמן בהכנות לבחינות: חורף , קיץ , מועד א', מועד ב' (לעיתים "מחצית השלישית"), אותו מקצוע מפורק לגורמים ….

• לכל בחינה צריך להתכונן, צריך להבחן בבחינת מתכונת ולשם כך מפסיקים את מהלך הלימודים הרגיל. תלמידים אשר נבחנים בבחינת החורף בינואר במטרה לשפר ציון, מתחילים לקבל תגבורים הרבה לפני והדבר פוגם ברצף הלימודים (מדובר בדרך כלל בתלמידים החלשים).
• בטרם יבשה הדיו על בחינות החורף (ינואר-פברואר), מתקיימים מבחנים בעל פה על עבודות במקצועות השונים- עבודה אקולוגית, שפות (מרץ), בחינה מעשית בתיאטרון (פברואר) ,סימולציה ארצית בביוטכנולוגיה (מרץ) ועוד ועוד.
  כיוון שהתלמידים בכיתות האם לומדים בצירופי מקצועות שונים, הלימודים ה"סדירים" מתקיימים בהרכבים חסרים של תלמידים כבר בשלב מוקדם מאוד בשנה.
• רכזי החינוך החברתי, ממהרים לבצע את הפעילויות החברתיות החשובות והלגיטימיות עד למועד החורף, ומכאן שגם המחצית הראשונה של השנה סובלת מאותו סימפטום של העדר רצף.

• בחינות הקיץ נקבעות על פי מועד הגיוס הראשון באמצע יולי, כך שצריך לסיים את הבחינות, כולל מועד ב', לפני מועד הגיוס.  מועדי הבחינות הוקדמו השנה ל 1 במאי (כמובן שלפני כן מתקיימות בחינות המתכונת). האבסורד הוא שאותו לוח בחינות, המותאם לתאריך הגיוס, חל גם על תלמידי כיתות  יא' ואפילו על תלמידי כיתות י' ובהתאם מתקצרת גם שנת הלימודים שלהם …

השנה חוזר על עצמו התסריט הישן. בעוד שהצעקה אודות הסמיכות בין המבחנים למתמטיקה ופיזיקה, נשמעה ברבים ו"תוקנה", יאלצו תלמידים בכיתות יא (גם התלמידים שלי) להתמודד עם מערכת בחינות שבה מתקיימות 3 בחינות של מקצועות רבי מלל במשך 5 ימים  (מתחיל ביום א'  24.6)

תלמיד לא יכול לחזור על החומר בהיסטוריה במשך יום אחד, גם אם יש למוד משמעותי במשך כל השנה. גם לא לביולוגיה. לא יפתיע שהחלשים יאלצו לחזור בשנה הבאה למועד חורף בהיסטוריה ושוב יינזקו.

צריך אם כך להיות גאון או לוליין בקרקס, כדי לדעת לתמרן בכל המערכת הזו: בין מערכת הלימודים הרגילה, הפעילויות החברתיות הנחוצות והלגיטימיות בין מערכת מבחני הבגרות השונים ובמהלכם גם בין התגבורים .

החמור בכל התהליך שתואר הוא שההפסקות בלימודים, חוסר הרצף, העובדה שנמצאים לעיתים בסד בלתי אפשרי של זמן בגלל ריבוי בחינות וקיצור השנה, גורם לא אחת לכך שהתלמידים "מתפרקים" ומרימים ידיים, כמות ההיעדרויות גדלה, ותלמידים רבים שבעי בחינות, מפסיקים ללמוד…. המורים מצידם לוקחים על עצמם את האחריות, והקושי לעמוד באחריות זו רק הולך וגדל, דבר המגביר את התסכול.

מורה המחליט לא להגיש את תלמידיו לבחינה בכיתה יא, נתקל בתופעה נוספת  – התלמידים מפסיקים ללמוד את המקצוע כבר בסביבות פורים, לעיתים אף לפני,  "כי השנה זה לא לבגרות"…

בתוך כל אלה נפגעת תוכנית הלימודים. המיקוד הופך להכרח וההשלמות נעשות בהתאם. המערכת הופכת ל 'ממוקדת מטרה' – מה שלא במיקוד "לא מעניין" שלא לומר מיותר (בביולוגיה בוצע "מיקוד קבוע" לנושאי הליבה בגלל שהבינו את הפגיעה שנגרמה בעטיו).

לאור כל התיאור הנ"ל ניתן לומר כי "השלם קטן מסכום חלקיו" – כל אלה  שטוו את התוכניות השונות – קיוו להעלות את אחוזי הזכאות, אולם מבחן התוצאה מראה שאחוזי הזכאות עלו עלייה מזערית. דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא בחינות החורף, מראה, אמנם, שיפור בתוצאות מבחני החורף בעיקר במתמטיקה, אלא שהדו"ח  לא יכול להראות בצורה מדידה את הנזק הנגרם כתוצאה מקיומן של בחינות אלו.

החשש המועלה בדו"ח כי נגרם נזק למקצועות האחרים וכי לאחר הבחינות יש התרופפות בלימודים, אכן מדווח בימים אלו על ידי מורים רבים. בדרך אבדו העניין, הערך המוסף, וגם האחריות של התלמיד ללימודיו ולהישגיו, ואילו המורה סופג את חיצי הביקורת המופנים אליו.

מכל האמור ניתן להבין כי מערך בחינות הבגרות הפך ל"גולם" שקם על יוצרו.

אודה לך אם תישקל לתקן את הבעייתיות שנוצרה בלוח הבחינות.
כמו כן אודה לך אם תבחן האפשרות לעצור את הסחרור, את מספר השאלונים ומספר המועדים, כך שניתן יהיה להפוך מחדש את שנת הלימודים בכיתה י' יא' לשנה מלאה ובכיתה יב' לשנה ארוכה יותר.

הרצף יאפשר להשקיע בתהליך הלמידה, בהעשרה והגברת העניין, להיות לא רק ממוקדי בגרות, יאפשר פעילויות חברתיות המעשירות  את עולמו של התלמיד וגם לעסוק בהקניית ערכים. התוצאות לא יאחרו לבוא.

בכבוד רב,

                                                                      שושי פולטין
מנחה אזורית במחוז מרכז,
מורה לביולוגיה בתיכון שש שנתי ש.טשרניחובסקי, נתניה
כתובת: שד' בנימין 58/23 , נתניה
09-8345776 נייד: 0507-200755

העתק:
הגב' דליה פניג –ס/יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת אגף א' פיתוח פדגוגי
הגב' רותי מנדלוביץ – מפמ"ר ביולוגיה
הגב' ציפי דרוקר – מנהלת חט"ע תיכון שש שנתי ע"ש ש. טשרניחובסקי, נתניה