ראשי > הדעות שלכם > בחינת הבגרות ככלי לבדיקת מיומנויות המאה ה-21 (גרסה סופית)

בחינת הבגרות ככלי לבדיקת מיומנויות המאה ה-21 (גרסה סופית)

שמות המחברים: ערן אסקרי, יורם מימון, אילנה רוקח

הקדמה.

בחינת הבגרות במתכונתה הנוכחית בודקת בעיקר את כמות המידע שנקלטה אצל התלמיד. היא נובעת מתוך תפישה קלאסית לפיה תפקיד ביה"ס הוא להקנות בסיס ידע אחיד לכלל האזרחים. תפישה זו נולדה בתקופת המהפכה התעשייתית ונובעת מכך שביה"ס והמורים שבו נתפסו בעבר כבעלי הידע הכמעט בלעדיים. תפישה זו הצליחה במידה רבה ליצור אנשים בעלי בסיס ידע אחיד ורב יותר, הצליחה ליצור יותר יודעי קרוא וכתוב ויותר אקדמאים. אולם בתחילת המאה העשרים ואחת, בעידן שבו המידע נגיש הרבה יותר, עשיר ומגוון יותר, בעידן של שינויים המתרחשים במהירות גדולה ובעידן שבו המורים בביה"ס הם מקור מידע שולי ביחס למקורות המידע העצומים הזמינים ברשת, בעידן כזה יש צורך לערוך שינויים בבחינות הבגרות כך שיתאימו לעולם של ימינו.

בנוסף, על פי המצב כיום, מטרת הלמידה היא הבגרות, מרבית הלמידה מבוססת על שינון ומרבית המידע הנקלט נשכח זמן קצר לאחר הבחינה. הידע אינו מופנם והופך ללא רלוונטי לחייהם של התלמידים וגורם לתסכול ולחוסר מוטיבציה אצל התלמידים, דבר שבוודאי שאינו עומד בקנה אחד עם מטרות משה"ח.

לכן על בחינת הבגרות להפוך להיות מבחינה שבודקת כמות של ידע שנקלט לבחינה שבודקת בנייה של ידע, שבודקת מיומנויות חשיבה, מיומנויות של לומד עצמאי, חשיבה יצירתית, רפלקטיביות, סקרנות, ביקורתיות, עבודת צוות ומידענית (חיפוש, זיהוי, סינון, עיבוד, הערה והצגה של מידע).

ההנחות העיקריות העומדות בבסיס הדיון שלנו הן:

  1. מרכיב עיקרי בבחינת הבגרות צריך להיות מרכיב של בדיקת מיומנויות שהתלמיד רכש במשך שנות הלימוד בביה"ס.
  2. המיומנויות שטופחו אצל התלמיד לאורך השנים ונדרשות ממנו בבחינת הבגרות, מתאימות לתקופה.
  3. העולם שאנו חיים בו משתנה בקצב גדול מאוד והמיומנויות שנדרשות מאדם בוגר היום ובעתיד הקרוב, שונות מהותית מאלה שנדרשו לפני עשור או יותר ומאלה שיידרשו בעוד עשור או יותר.

הטענות שלנו הן:

  1. בחינת הבגרות כיום בודקת בעיקר קליטה של ידע ומעט מיומנויות.
  2. המיומנויות הנדרשות מתלמיד בביה"ס בכלל ובחינת הבגרות בפרט לא מותאמות לעידן הנוכחי.
  3. על בחינת הבגרות להשתנות ולהפוך להיות בחינה שבודקת מיומנויות המתאימות לחיים בעידן הנוכחי.

המיומנויות הנדרשות מתלמיד בעידן הנוכחי הן:

  1. עבודת צוות.
  2. מידענות.
  3. התבוננות ושאילת שאלות כדרך לפיתוח סקרנות.
  4. שיתוף מידע.

פירוט.

  • עבודת צוות – על התלמיד להיות מסוגל לעבוד בצוות תוך הבנת היתרונות של עבודת הצוות, להיות מסוגל להבין את מקומו בצוות תוך הדגשת החוזקות שלו ולהיות מסוגל לבצע רפלקציה לעבודת הצוות. במסגרת בחינת הבגרות, הכרחי לאפשר לתלמיד לבצע פרויקט צוותי שכולל הנחייה וליווי ומאפשר לתלמיד לרכוש ולשפר את מיומנויות עבודת הצוות שלו ולבסוף לבצע רפלקציה על התהליך שעבר  (הנושא מוצג בנייר עמדה נפרד, בהרחבה). טיפוח מיומנויות של עבודת צוות, הכרחי שיתחיל כבר בביה"ס היסודי וימשיך בחט"ב. זה מצריך הנחייה והכוונה מקצועית של מורים בנושא זה, התאמת תכניות הלימודים ומערכי השיעור הקיימים כל שיכילו פרויקטים שונים של עבודת צוות, גיוון ושינוי של שיטות ההוראה והתאמתן לשיטות שמתאימות לעבודת צוות, גיוון בדרכי הערכה של תלמידים ושימוש רב יותר בהערכה חלופית.

  • מידענות – איתור, עיבוד וניהול מידע באינטרנט וברשתות מחשבים חלופיות. מידענות היא מיומנות בסיסית וחשובה מאוד בעידן הנוכחי, של פיצוץ מידע. הקניית מיומנות חשובה זו צריכה להיות בבסיסה של כל עשייה בית ספרית, חינוכית ולימודית. החל בביה"ס היסודי, דרך חטה"ב ועד לתיכון. על בחינת הבגרות לבחון את רמת המידענות של התלמיד בכל מקצוע (כשם שהוא נבחן במיומנויות של קריאה וכתיבה של טקסט במקצועות שונים, במיומנות של קריאת גרף או במיומנויות אחרות) ובכלל זה:

         א.      הכרת מאגרי מידע מרכזיים הרלוונטיים לכל תחום דעת – על התלמיד להכיר את האתרים הרלוונטיים, לדעת כיצד להשתמש במנועי חיפוש רלוונטיים לתחום הדעת, לעשות שימוש מושכל באתרי שיתוף המידע דוגמת יוטיוב ויקיפדיה וכו'.

         ב.      עיבוד המידע ויצירה של טקסט חדש המבוסס על המידע, על פי המרכיבים הטקסטואליים של כל תחום דעת (טקסט מדעי, טקסט היסטורי, טקסט ספרותי וכו'), עליו לדעת לעשות את הקישורים הנכונים בין טקסטים שונים וליצור מהם תמונה כוללת ומלאה יותר (בכלל זה המיומנויות של קריאה וכתיבה של טקסטים מתחומי דעת שונים, הפרדה בין עיקר לטפל וכו').

          ג.       התייחסות ביקורתית כלפי המידע – בכל תחום דעת, על התלמיד לדעת להשוות בין טקסטים שונים ולהיות מסוגל להביע דעה מנומקת לגביהם, מידת העומק שבהם, מהימנותם, מידת האיכות הספרותית/אומנותית שבהם וכו'.

         ד.       הצגת מידע במגוון דרכים בכל תחום דעת ועל פי מרכיבי תחום הדעת (ליצור ולהציג פוסטר מדעי, מצגת, שלט פרסומת, סרטון, כתבה, מאמר וכו').

הקניית מיומנות זו מצריכה התאמת תכניות הלימוד ומערכי השיעור הקיימים כך שיכילו יותר שעות עבודה של התלמיד מול מחשב תוך ליווי והדרכה של המורים את התלמידים, פיתוח מערכות למידה מתוקשבות ועידוד של השימוש בהן, יצירת מערך תקשורת בין בתי הספר השונים שיאפשר שיתוף וניוד של מידע ויגדיל את השימוש של התלמידים/ביה"ס בתקשורת ממוחשבת, הדרכה מקצועית בנושא זה למורים (השתלמויות, צוות הדרכה של משה"ח והעצמה של מורים מתוך בתי הספר כך שיהיו מומחים בנושא ויעזרו בהטמעתו בביה"ס), שיפור מערך המחשבים הבית ספרי.

  • התבוננות ושאילת שאלות כדרך לפיתוח סקרנות – על התלמיד להיות מסוגל להתבונן על העולם בעין בוחנת/חוקרת ולדעת לשאול שאלות משמעותיות בתחום הדעת. עצם היכולת להתבונן ולשאול שאלות (מבלי לדעת את התשובות באופן מיידי) מצביעה על סקרנות התלמיד ועומדת בבסיסו של כל תהליך מחקרי. טיפוח מיומנויות של התבוננות ושאילת השאלות הכרחיות על מנת לפתח סקרנות אצל התלמידים וליצור אנשים סקרנים וחוקרים. על בחינת הבגרות לבדוק את מידת הסקרנות של התלמידים דרך היכולת שלהם לשאול שאלות מעמיקות, שאלות המכילות מרכיבים של השוואה ושל אינטגרציה של מידע מתחומים שונים, שאלות המתאימות לתחומי דעת שונים, שאלות המהוות בסיס למחקר וכו'. צריך לעודד מיומנות זו החל בגיל הרך ובביה"ס היסודי וצריך ללמד עקרונות לשאילת שאלות חקר מעמיקות החל בחטה"ב ועד לתיכון.

  • שיתוף מידע – עידן האינטרנט ו"הכפר הגלובלי" מאפשר יצירת שיתופי פעולה תוך שימוש בכלים שונים של שיתוף מידע באינטרנט. שימוש בכלים אלה צובר תאוצה יותר ויותר ועל התלמיד להכיר אותם ולדעת את היתרונות והחסרונות שלהם. על בחינת הבגרות להביא לידי ביטוי את השימוש בכלים אלה בתחומי הדעת השונים, ובכלל זה: כתיבת בלוג (או פוסט בבלוג), כתיבת ערך בויקיפדיה, הקמת אתר אינטרנט, שימוש ברשתות חברתיות לצרכים לימודיים (לדוגמא יצירה וניהול קבוצות למידה בנושאים שונים, העלאת תכני למידה שונים וכו'), יצירת חידונים ברשת וכו'.

לסיכום.

סביר להניח שישנן מיומנויות חשובות נוספות (נוסף לאלה שנכתבו כאן ועל אלה שכבר באות לידי ביטוי בבחינות הבגרות כיום), אך אנו מאמינים שרוח הדברים המוצגת בנייר עמדה זה עשויה לשמש בסיס לחשיבה מעמיקה יותר בנושא.

יתר על כן, על מנת ליצור למידה משמעותית שתביא לידי ביטוי את המיומנויות שהוזכרו כאן, יש לאפשר לתלמידים לבצע פרויקטים שונים אינטרדיסציפלינריים, במקום בחינה. פרויקטים כאלה יאפשרו להביא לידי ביטוי בצורה מיטבית את המיומנויות שרכשו התלמידים לאורך השנים ודרך פרויקטים כאלה ניתן יהיה להעריך את המיומנויות הללו בצורה טובה יותר. בנוסף יש לחייב את התלמידים בכל מקצוע כחלק מציון הבגרות לבצע מטלות שונות שאינן מבוססות על קליטת ידע אלא על מיומנויות. מטלות כאלה קיימות כבר כיום בעיקר במקצועות המדעים והטכנולוגיה (דוגמאת: ביודע, מעבדה וכו'), יש להרחיבן לכלל המקצועות ולהתאימן למיומנויות שהוזכרו כאן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: