ראשי > דעות של אחרים > בחינות הבגרות – נקודות חולשה של הערכה פנימית והערכה חלופית

בחינות הבגרות – נקודות חולשה של הערכה פנימית והערכה חלופית

נייר עמדה זה, שנכתב ע"י שניים מעמיתיו של אריק בנדק חביב, מבקש להסתייג מההצעות שהועלו במסמך שעליו חתמו חלק גדול ממשתתפי הסדנה, ולהציע חלופה. 

שותפים לכתיבה :

ד"ר יניב קדמן – מורה להיסטוריה, אזרחות ומדעי החברה

אורלי רויזמן – מורה לגיאוגרפיה ותנ"ך

 

28.7.2012

נייר-עמדה בנושא: רפורמה בבחינות הבגרות

   בהמשך לטיוטת נייר העמדה המיועד לוועדה מטעם מנכ"לית משרד החינוך הגב' דלית שטאובר בדבר הרפורמה בבחינות הבגרות, להלן מספר נקודות  עליהן קיימת, לדעתנו,  מחלוקת ושיש לתת עליהן את הדעת. כמו כן מפרט מסמך זה מספר הצעות כלליות נוספות לעניין הרפורמה.

נקודות מחלוקת ושאלות המתעוררות

1. פיצול הבחינות לחלק חיצוני וחלק פנימי המהווים בסופו של דבר בחינה אחת הנו בעייתי לא רק מבחינת מהימנות שכן בבתי ספר קטנים בהם מלמד רק מורה אחד את המקצוע הוא יתקשה לנהל דיון ביקורתי עם צוות או רכז והתוצר לא ישקף עבודת צוות ושיתוף רצוי בתהליכי החשיבה המשותפים ובתהליכי ההוראה. כמו כן ייווצר קושי בכול הקשור בארגון חלק מהבחינות למשל בכול הקשור בקיום בחינות עולים בבתי ספר בהם קיים מספר גדול של תלמידים עולים. מי יתרגם ? מי יבדוק? יהיה קשה למצוא מעריכים ובוחנים.

   יש לקבוע מראש מה דינם של נבחני המשנה והנבחנים האקסטרניים. מי יחבר להם את הבחינה הפנימית? המכונים הפרטיים לא נמצאים בפיקוח משרד החינוך.  האם ימשיכו נבחני המשנה להבחן בבחינות חיצונית בלבד מבלי שיפגע עקרון השוויון עקב כפילות של מערך בחינות.

   כמו כן יש לקבוע מה דינם של תלמידים בעלי לקויי למידה והאם וועדות ההתאמות יתייחסו לבחינה הפנימית כשוות ערך לבחינה החיצונית בכול הקשור בקבלת אישורי ההקלות בדרכי ההבחנות, שכבר כעת ישנו קושי בהשגתם.

2. יש לתת את הדעת לעובדה שקיימים פערים ברמות הידע של המורים והרכזים בבתי הספר השונים ולא כולם מוכשרים לערוך מבחנים ברמה ארצית אחידה לכאורה של בחינות בגרות הדורשת מיומנות, ידע אקדמי נרחב למדי, ניסיון והכשרה בחיבור בחינות כאלה.

3. כמו כן – לא כל המורים מוכשרים בבדיקת מבחנים ברמת בגרות ולפיכך יש צורך בכתיבת מחוון אחיד שלא ברור מי יוכל לחברו. ומה יהיה דינו של מורה יחיד שיצטרך לבצע בעצמו את כול המטלות כולל חיבור הבחינה, בדיקתה וכתיבת המחוון. האם יוכל הדבר להיות יעיל ומהימן ?

4. האם יינתן תשלום נוסף למורים עבור כתיבת בחינות פנימיות, בדיקתן וכתיבת המחוון ליתר המורים המגישים לבגרות? האם יוכר הדבר כחלק מהעבודה הנעשית בשעות השהייה במסגרת עוז לתמורה?

4. שוב לשאלת מהימנות הבחינה: גם אם תכתב ותיבדק בפיקוח  המפמ"ר והמדריכים וייבדק מדגם של בחינות, לא תיווצר רמה ארצית אחידה. הדברים ניתנים לבדיקה כבר כעת בכול הקשור למטלת הביצוע באזרחות הנהוגה זו השנה השלישית. נדגיש: אין מדובר בהבעת חוסר אמון במורים. ישנה חובה לשמור על  מידה מקסימאלית של ניטרליות ולהימנע ממצבים בהם קיימת הכנת התלמידים  לשאלון ידוע מראש למורה וברוח התקופה אולי עדיף להימנע מלהעמידם בניסיון שכזה גם לאור העובדה שהליך כזה אינו  ניתן לפיקוח.

5. במידה ומשקלי ציון המבחן הפנימי וציון הבחינה החיצונית הוא שווה וכול אחד מהם מהווה חמישים אחוז מהציון הסופי, הרי שיש לקחת בחשבון את העובדה שתלמיד יוכל  לעבור כמעט רק באמצעות הבחינה הפנימית ולא להשקיע את המאמץ הלימודי בבחינה החיצונית, דבר שיפגע ביחידת ההוראה הזו.

5. אין לבטל את מועדי החורף ולהשאירם רק לתלמידי מב"ר, נבחני משנה ותלמידי החינוך המיוחד. זוהי פגיעה בעקרון השוויון שעלולה להוליד מתחים קשים, כעס ופגיעה – דווקא באלה שהכוונה היא להקל עליהם.  ניתן בהחלט לחשוב על ביטול מועדי החורף לחלוטין (למעט נבחני משנה) – אך זו חייבת להיות מדיניות ארצית המיושמת ע"י המשרד ולא מדיניות בית ספרית.

6. יש לבדוק באופן מדוקדק את ערכה של בחינת הבגרות בעיני ור"ה, מל"ג והאוניברסיטאות, כלומר – עד כמה יכירו גורמים אלה בערכה של הבחינה הפנימית לעומת הבחינה החיצונית והאם לא יקשיחו את תנאי הקבלה כי יטילו ספק במהימנות ערכו של הציון הסופי.

7. הפיכתו של מקצוע הבחירה כולו לבחינה פנימית עלולה ליצור תחושה של חוסר אמינות באוניברסיטאות ולפגום במעמדם של מקצועות רבים – בעיקר במדה"ר – שמעמדם נמצא כבר כעת בשפל המדרגה. אם יחושו האוניברסיטאות שהבחינה הפנימית פוגעת באיכות הסטודנטים שהן מקבלות הן עשויות להקשיח את תנאי הקבלה ובכך לפגוע בסיכוי ההתקדמות של מועמדים רבים.

הצעות

1. יש להמשיך ולקיים מבחנים חיצוניים (שאלון ארצי) במקצוע הבחירה (כפי שנהוג היום) ובמקצועות היסוד– עברית מתמטיקה ואנגלית (כולל היחידות המוגברות של ארבע וחמש יח"ל למי שבחר בכך וללא פיצול השאלונים – כפי שהיה נהוג בעבר).

   ניתן בהחלט לשקול את עריכת המבחן המינימאלי (3 יח"ל) במתמטיקה ובאנגלית במסגרת בית הספר ואת הרמה המורחבת (4-5 יח"ל) להשאיר כבחינה ארצית ובכך לאפשר תעודת בגרות איכותית שתהיה מקובלת על האוניברסיטאות. כמו כן ניתן לשקול כי גם במקצוע מוגבר שאינו אקדמי ייבחנו התלמידים בבחינה פנימית ובמקצוע מורחב שהינו אוניברסיטאי תשמר הבחינה החיצונית, תוך העלאת דרישותיה.

2. ניתן לבטל את מבחני הבגרות בכיתה י'.  שנה זו תהיה מיועדת להוראה ובעיקר לשיפור הכתיבה ויכולת הביטוי בכתב וכן להכנה ראשונית של מטלות המחקר שיהפכו להיות פעילות מרכזית בדרך לרכישת תעודת הבגרות, כפי שיפורט להלן.

3. במקום מבחן פנימי שיהווה  יחידת לימוד אחת במקצועות הליבה (ספרות, תנ"ך, היסטוריה, אזרחות) – יש לשקול בחיוב המרה של חלק מיחידות הלימוד ואפילו כולן במטלות מחקר – אישיות או קבוצתיות –  הכוללות ניסוח שאלת מחקר והצעת מחקר ואישורן, איסוף מקורות רלבנטיים, קריאתם והצגתם באופן ורבלי וויזואלי וכתיבת מחקר עצמאי בהיקף ראוי וברמה גבוהה של העמקה. לעבודה זו לא יינתן ציון בית ספרי (מגן).  לציון העבודה הפנימי יתווסף ציון בחינה שבוצעה בשאלון ארצי לפי תוכנית לימודים ממוקדת שתהיה מקובלת גם על האוניברסיטאות. לשאלון זה  יוכלו התלמידים לגשת החל מסוף כיתה  יא' – וכך יישמר היקף החומר שילמד במלואו וללא צורך במיקוד.

   עבודת החקר  צריכה להתפרס על פני שנתיים ולהתבצע בהנחיה צמודה של מורה מיומן ותוך  שמירה על סטנדרטים מקצועיים. ניתן לחשוב על בחינת הגנה (הביליטציה) על הפרויקט בפני פאנל מורים פתוח המלמדים את המקצוע בביה"ס או מחוצה לו.  הוראה ולמידה הנעשים תוך כדי מחקר מאפשרים הוראה המבוססת על הבניית ידע, פיתוח מיומנויות יסוד אקדמיות (איתור חומרים, צמצומם, כתיבה אקדמית עצמאית המבוססת על מקורות, הפניות ביבליוגרפיות והערות שוליים). פרויקטים כאלה מעורר מוטיבציה ועניין אצל הלומד, תחושת אוטונומיה והתמקצעות אצל המורים,  ויוצרים תהליך הלמידה אינו כפוף להערכה המתקבלת מלמידה לקראת בחינה,  אלא הערכה תהליכית דינאמית הכפופה לתהליך הלמידה ארוך.  בעיית המהימנות של הבחינה הפנימית נעלמת כיוון שמדובר בעבודה אישית. רצף הלמידה הארוך המתרחש בביצוע המטלה המחקרית מונע את המצב הקיים כיום בוו כבר מכיתה י' לומדים למעשה 5 חודשים לכול בחינת בגרות כתוצאה מריבוי  השאלונים ופיצולם.

   אין מניעה עקרונית או טכנית לביצוע מטלות החקר גם ע"י נבחני משנה ונבחנים אקסטרניים שיעשו זאת במסגרת מכוני הלימוד הפרטיים בהם הם לומדים ויבחנו ע"י פאנל של מעריכים חיצוניים אזוריים.

4. חייבת להיות הלימה בין הבונוס הניתן על מקצועות שנלמדו בהרחבה לבין החוג או המקצוע אליו נרשם הסטודנט לאוניברסיטה. לדוגמא: ניתן לסטודנט הנרשם ללמוד רפואה שיקבל בונוס על מקצועות הרחבה שלמד בתיכון הרלבנטיים ללימודי הרפואה (ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה), אך אין היגיון במתן בונוס לסטודנט לרפואה שבלימודיו התיכון הרחיב את לימודיו באומנות, למשל.

 

מודעות פרסומת
  1. ציונה
    30 ביולי 2012 בשעה 11:59 pm

    דברים ברוח זו הבעתי כבר במפגש הראשון. מסכימה כמעט לכל רק שעבודת החקר המוצעת הינה בעלת אותם מאפיינים בעיתיים כמו שנכתב בצדק על ההערכה החלופית. עם זאת, אין להתווכח על המאפיינים והתרומה החינוכית והלימודית שבעבודות הללו.

  2. 31 ביולי 2012 בשעה 12:06 am

    ציונה, אם את רוצה לצרף את חתימתך לנייר זה אנא פני במהירות לאריק (המייל שלו בדף הקשר)

  1. 30 ביולי 2012 בשעה 11:56 pm
  2. 17 בדצמבר 2012 בשעה 11:16 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: