ראשי > הדעות שלכם > פחות בחינות ויותר למידה וחינוך / גרסה סופית

פחות בחינות ויותר למידה וחינוך / גרסה סופית

זו הגרסה הסופית של נייר העמדה המשותף לצוותים שריכזו עליזה ואורית. אם אתם רוצים להוסיף חתימתכם אנא כיתבו בדחיפות לאורית  orit_shfranco@012.net.il (הנייר יישלח הערב לוועדה). 

פחות בחינות ויותר למידה וחינוך

נייר עמדה מוגש לועדת שטאובר

יולי 2012

מגישים:

רחל ארליך, (MA בהסטוריה) מחנכת ומורה להיסטוריה באולפנת "טליה" לבנות מצטיינות, מדריכה באגף למחוננים ומצטיינים במשה"ח, בעבר רכזת כיתות מב"ר ולקויות למידה. תושבת טלמון, 054-2022348.

אריק בנדק-חביב, מורה לספרות, תיכון חדש בת-ים.

טובה חמו, (MA בספרות אנגלית)  מורה לאנגלית ומנהלת פדגוגית בבית הספר דנציגר מרשת דרכא, קרית שמונה. תושבת יסוד המעלה.

אסף סאטי אל בר  (דוקטורנט בפילוסופיה של החינוך, MA בפילוסופיה) מורה לפילוסופיה, תיכון גבעת ברנר.

ד"ר עליזה קורב (PhD בספרות, MA במנהל חינוך) מנהלת חטיבה עליונה בביה"ס המסורתי בירושלים, מורה לספרות ולאזרחות בכיתות רגילות ומב"ר. תושבת ירושלים, 054-3155507.

ד"ר אורית שורץ-פרנקו, (PhD  בפילוסופיה, MA בפילוסופיה של החינוך) רכזת מגמת פילוסופיה בתיכון עירוני א בתל-אביב, מרצה במחלקה להכשרת מורים באוני' העברית. תושבת בית-ברל, 0545238511

 

*בנספח מס' 4 מופיעים שמות ופרטים של אנשי חינוך נוספים שביקשו לצרף את קולם לנייר זה

 

מבוא:

בימים 16-17 ביולי 2012 התקיימה סדנת מורים ומנהלים במכון מנדל בירושלים בנושא "לקראת רפורמה בבחינות הבגרות". הסדנה התכנסה בתגובה לקול קורא של ועדת שטאובר ומתוך מצוקה של אנשי החינוך בשטח לנוכח שיטת הבגרויות הנהוגה היום. בסדנה השתתפו אנשי חינוך מרחבי הארץ ומן הזרמים השונים (יהודי, דתי, ערבי, התיישבותי, טכנולוגי).

נייר עמדה זה יעסוק בשלושה נושאים מרכזיים מתוך הסוגיות שנידונו בסדנא:

  1. צמצום מועדים ומספר שאלוני בחינות לתלמיד.
  2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות
  3. שמירת מעמדם של מקצועות בחירה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

 

 

הנחות יסוד:

  • תעודת הבגרות מהווה כרטיס כניסה להשכלה הגבוהה ולעולם המקצועי.
  • יש לשמור על תעודת הבגרות ככלי לניעות חברתית.
  • תעודת הבגרות צריכה לשקף תהליכי למידה ארוכי טווח ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
  • מבנה בחינות הבגרות צריך לשקף אמון במקצועיות וביושרה של המורים.
  • מבחני הבגרות צריכים לשמש כאמצעי לקידום תהליכי למידה וחינוך רצויים, ולא כמטרה המשעבדת והפוגעת בתהליכים אלה.


עיקרי המלצות

 (דיון מפורט ומנומק על כל אחת מההמלצות מופיע בנספחים 1-3 בעמ' 3 ואילך)

1. צמצום מועדים ומספר שאלונים לתלמיד:

א.      תלמיד ייבחן עד תשע בחינות בסה"כ: 7 מקצועות חובה 2 מקצועות בחירה[1] (בחינה אחת בכל מקצוע). יבוטלו ריבוי שאלונים למקצוע אחד, ויבוטלו מועדי ב'.

ב.      בחינה תוכל לכלול מספר שאלונים העוסקים בנושאים שונים (כדי לאפשר מודולריות ) אך כל השאלונים יתקיימו באותו היום.

ג.       תוגדר תקופת בחינות בחודש האחרון של שנת הלימודים (חודש יוני)

ד.      יבוטלו  מועדי חורף בבתי ספר אינטרניים למעט לתלמידי מב"ר, אתגר וחינוך מיוחד.

ה.      לוח הבגרויות יפורסם בסוף חודש יוני עבור שנה"ל הבאה.

2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות :

א.      בכל סוגי ההערכה שיפורטו להלן יישמר ציון ההגשה הבית-ספרי בערך של 50% מציון הבגרות במקצוע כפי שנעשה עד היום.

ב.      במונח "הערכה בית ספרית"  אנו כוללים מגוון אפשרויות: בחינת בגרות פנימית, מטלות ביצוע, ודרכי הערכה חלופית בכפוף לאופי המקצוע.

ג.       מקצועות היסוד: עברית אנגלית ומתמטיקה,  יוערכו בבחינת בגרות חיצונית (שאלון ארצי).

ד.      כל מקצועות החובה האחרים יוערכו בהערכה משולבת: בחינה חיצונית (שאלון ארצי) בהיקף יחידת לימוד אחת + הערכה בית-ספרית  בהיקף יחידת לימוד אחת.

ה.      כל מקצועות הבחירה יוערכו בהערכה בית ספרית מלאה.

ו.        ההערכה הבית-ספרית תהיה נתונה לפיקוח והשגחה של משרד החינוך.

3. שמירת מעמדם של מקצועות הבחירה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

א.      הרפורמה בבחינות הבגרות צריכה לכלול תיאום עם ור"ה לגבי מדיניות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, והשלכותיה על מבנה הלימודים בתיכון.

ב.      יש להעניק להערכה הבית ספרית ולהערכה חיצונית מעמד שווה, מבחינת המשקל בחישוב הממוצע לצורך קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

ג.       ייקבע קריטריון הקבילות האקדמית לצורך קבלת בונוס למקצוע מוגבר: כל המקצועות הנלמדים במוסדות אקדמיים, ושניתן לקבל בהם תואר אקדמי, ייחשבו למקצועות המזכים בבונוס, ללא תלות בסוג ההערכה.

ד.      כל המקצועות המוגברים, שיעמדו בקריטריון הקבילות האקדמית, יקבלו בונוסים אחידים וקבועים בכפוף למס' היחידות.

ה.      משרד החינוך יקפיד על  הצבת קריטריונים גבוהים ואחידים הנדרשים מכל מקצוע המגיש תלמידים לבגרות בהיקף מוגבר, ועל אכיפת קריטריונים אלה על-ידי המפמ"רים.

נספחים

1. צמצום מועדים ומספר שאלונים לתלמיד:

 

כללי:

המצב הנהוג היום של שאלונים רבים לתלמיד נועד לאפשר קורסים סמסטריאליים לתלמידים חלשים, לעודד העלאת זכאות, לאפשר השלמה של יחידות לימוד המקיפות חומר מצומצם. ולהביא לחוויית ההצלחה של תלמידים בשאלון קל, בעיקר כשמדובר בתלמידים חלשים.

עם זאת, שיטת היבחנות מודולארית, פיצול מקצוע לשאלונים רבים וקיומם של מועדי ב' יוצר בעיות חמורות למערכת ולתהליך החינוכי.

 

בעיות:

א.      בזבוז משאבים:

  • בזבוז זמן כסף וכוח אדם (כתיבת שאלונים, הפקת שאלונים, תשלום לבוחנים ולעוסקים באדמיניסטרציה, תשלום לבודקים, מנגנון טיפול בערעורים ועוד ועוד)
  • ביטול שעות הוראה וימי למידה (ימי חופש לפני ובעת בחינת מתכונת ובגרות)

ב.      בעיות של לוח זמנים:

  • פגיעה ברצף התהליך החינוכי והלימודי של שנת הלימודים בכיתות י'-י"ב. (בפועל נותרים עד חמישה חודשי למידה)
  • מועדי הבחינה המותאמים לתלמידי י"ב מחייבים גם את תלמידי י' וי"א ואגב כך מתקצרת גם שנת הלימודים כבר בכיתה י'.
  • ·         בעיה בתיאום בין בחינות שונות כגון היבחנות בשני מקצועות באותו היום, או עמידה בשלשה מבחנים במקצועות רבי מלל, או בשנים שלושה מקצועות מדעיים באותו השבוע וכו'.

ג. בעיות חינוכיות:

  • ריבוי המועדים  גורם לזילות במעמד המחייב של בחינה.
  • פגיעה במעמד הציון השנתי.
  • הלמידה הופכת להיות ממוקדת בחינה לאורך כל שנות התיכון.
  • עבודה חינוכית, ערכית, חברתית ורגשית נדחקת הצידה.

ד. בעיות פדגוגיות:

  • ריבוי בחינות כבר בכיתה י' בא על חשבון פיתוח מיומנויות כתיבה וחשיבה מסדר גבוה ומוותר על צמיחה ובגרות רגשית וקוגניטיבית.
  • מודולאריות במקצועות פוגעת בתפיסה הוליסטית של חומרי הלמידה (תלמידים נוטים "להכניס את המידע למגירות" ו"לוותר" על החומר שעליו כבר נבחנו)

 

כדי לתת מענה לבעיות אלה אנו מציעים את ההמלצות הבאות:

המלצות:

א.      תלמיד ייבחן עד תשע בחינות בסה"כ: 7 מקצועות חובה 2 מקצועות בחירה[2] (בחינה אחת בכל מקצוע). יבוטלו ריבוי שאלונים למקצוע אחד, ויבוטלו מועדי ב'.

ב.      בחינה תוכל לכלול מספר שאלונים העוסקים בנושאים שונים (כדי לאפשר מודולריות ) אך כל השאלונים יתקיימו באותו היום.

ג.       תוגדר תקופת בחינות בחודש האחרון של שנת הלימודים (חודש יוני)

ד.      יבוטלו  מועדי חורף בבתי ספר אינטרניים למעט לתלמידי מב"ר, אתגר וחינוך מיוחד.

ה.      לוח הבגרויות יפורסם בסוף חודש יוני עבור שנה"ל הבאה.

 

2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות :

 

כללי:

המצב הנהוג היום נועד לבחון כל תלמיד בבחינה חיצונית מהימנה ותקפה. בחלק מן המקצועות המוגברים, וכן במקצוע האזרחות, נהוגה עבודת חקר בהיקף מסוים בנוסף על שאלון הבחינה החיצוני.

בעיות:

א. בהערכה חיצונית הלמידה הופכת להיות  ממוקדת בהכנת התלמיד לבחינה, במקום ברכישת ידע         רחב ומעמיק, פיתוח מיומנויות חשיבה ולמידה, חינוך לערכים ועוד.

ב.  קשר מורה-תלמיד המתמקד בהיבחנות ולא בתהליך למידה אינו מאפשר שיח חינוכי ומשמעותי סביב תהליכי למידה. בכך אנו מוותרים על הנחיית התלמיד במאמץ מתמשך ועל הערכת תהליך ההתקדמות והשינוי שעובר תלמיד במהלך תקופת לימודים ארוכה.

   הכישורים שבודקת הבחינה החיצונית במירב המקצועות הם כישורי היבחנות יותר מאשר מיומנויות למידה וחשיבה.

ג.       קביעת הציון השנתי של התלמיד נעשית בדוגמת הבחינה (בחינת מתכונת). משמע, אף הערכת ביה"ס שנועדה להתייחס לתהליכי למידה הופכת למעשה להערכה בדרך של בחינה.

ד.ההערכה החיצונית פוגעת בריבונות של המורה בכיתה, וביכולת שלו לנהל את תהליך הלמידה של תלמידיו. היא גורמת לזילות במעמד המורה, ופוגעת במעורבות, במחויבות ובמוטיבציה של מורים .

הפתרון : הערכה בית-ספרית  

הערכה בית-ספרית היא הערכה הכפופה לתהליכי למידה, ולא מכפיפה אותם. הערכה כזאת יכולה לשמש כאמצעי טוב לעידוד למידה, ולשרת את איכות הלמידה בצורה הטובה ביותר.

הערכה בית-ספרית מאפשרת גמישות גבוהה למורים/ות. גמישות שכזו, מחזקת את המוטיבציה שלהם, משפרת את מעמדם המקצועי בעיני תלמידיהם ובעיני הציבור, ומעודדת את הלהט שלהם בהוראה. במחקרים בין-לאומיים רבים חוזרת המסקנה כי הפרמטר המשפיע ביותר על תהליכי למידה ופיתוח חשיבה הנה הממד האנושי – המורים/ות. הנחת המוצא שלנו הנה שהדרך הטובה ביותר לשיפור כוח האדם בהוראה הנה הגדלה דרמטית של הגמישות, האוטונומיה והריבונות של המורים בהוראה. הגדלת החופש למורים צריך כמובן לבוא לצד פיקוח קפדני של משרד החינוך, אך מתוך גישה בסיסית של אמון ביושרה ובמסוגלות של המורים.

המלצות:

 

א.      בכל סוגי ההערכה יישמר ערכו של ציון ההגשה הבית ספרי כפי שהיה עד היום  (50% מציון הבגרות)

ב.      מקצועות היסוד: עברית, אנגלית ומתמטיקה, יוערכו בבחינת בגרות חיצונית (שאלון ארצי).

ג.       כל מקצועות החובה האחרים יוערכו בהערכה משולבת: בחינה חיצונית (שאלון ארצי) בהיקף יחידת לימוד אחת + הערכה בית-ספרית  בהיקף יחידת לימוד אחת.

ד.      מקצועות הבחירה יוערכו בהערכה בית ספרית מלאה.

ה.      במונח "הערכה בית ספרית"  אנו כוללים מגוון אפשרויות: בחינת בגרות פנימית, מטלות ביצוע, דרכי הערכה חלופית בכפוף לאופי המקצוע.

ו.        ההערכה הבית-ספרית תהיה נתונה לפיקוח והשגחה של משרד החינוך.

דוגמא להצעה לתהליכי הפיקוח:  לבחינת בגרות פנימית

הפיקוח (מפמ"ר) יפרסם בכל שנה הנחיות לכתיבת הבחינה: כמות החומר שצריך להיכלל בבחינה, (למשל מס' פרקים בתנ"ך או מס יצירות בספרות)  ואת המבנה הכללי של הבחינה (מס הפרקים בבחינה, מס השאלות, חלוקת הנקודות, כמות הבחירה, זמן הבחינה).

רכז המקצוע בכל בית-ספר יחבר ביחד עם צוות המורים שלו שאלון בית-ספרי המתאים לדרישות השאלון הבית ספרי יישלח לבדיקה של מפמ"ר או נציגיו ( מדריכים  אזוריים) הבחינות של התלמידים ייבדקו על-ידי צוות המורים בבית הספר.

הבחינות הבדוקות יישלחו לפיקוח. הפיקוח יערוך בדיקה חוזרת של מדגם מתוך הבחינות כדי לוודא את אמינות הבדיקה הבית-ספרית.

ז.  המעבר להערכה בית ספרית יחייב תהליך הדרגתי של הכשרת המורים ורכזי המקצוע. יש לתת את הדעת על תהליכי השתלמות מתאימים למורים מכהנים במערכת. חשוב שתהליכי ההשתלמות ישולבו במסגרות הזמן והמשאבים שמכתיבה רפורמת 'עוז לתמורה'.כמו כן יש לכלול את נושא ההערכה הבית ספרית בתכנית הלימודים במוסדות להכשרת מורים, עבור פרחי ההוראה שישתלבו במערכת בעתיד.

.

3.שמירת מעמדם של מקצועות הבחירה בתהליכי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה

 

כללי:

למדיניות הקבלה לאוניברסיטאות יש השפעה מכרעת על תכנית הלימודים בתיכון ועל מבנה בחינות הבגרות של כל תלמיד ותלמידה. על כן, יש לדאוג לתיאום בין ור"ה למשרד החינוך, לגבי ההיבטים הפדגוגים והחינוכיים של מדיניות הקבלה.

בחישוב ממוצע הבגרות של המועמדים לקבלה לאוניברסיטה נהוג לתת "בונוס" לציון במקצועות הנלמדים בהיקף מורחב. עד היום קיבלו כל המקצועות הנלמדים בהיקף מוגבר  בונוס אחיד, במטרה לאפשר לתלמידים חופש בחירה רחב ויכולת להתפתח ולהצליח במגוון תחומים.  לאחרונה התעוררה ביקורת בציבור ובאוניברסיטאות על הריבוי העצום של המקצועות ועל חוסר בסטנדרטיזציה אחידה. בקיץ 2011 הוחלט על ידי ור"ה לשנות את שיטת חישוב הממוצע של תעודת הבגרות של המועמדים לקבלה לאוניברסיטאות, ולהעניק בונוס מלא רק להרחבות במקצועות הליבה. החלטה זאת עוררה ביקורת ומחאה רחבה בציבור המורים והתלמידים, ושר החינוך החליט להקפיא את ההחלטה.

הבעיות בהחלטת ור"ה:

 

א.      צמצום הבונוס המלא בחישוב הממוצע, למקצועות הליבה בלבד, יגרום לפגיעה במקצועות לימוד רבים מתחומי מדעי הרוח, החברה, הטבע והאמנויות.

ב.      פגיעה באיכות ובהיקף של תעודת הבגרות: התלמידים יגבירו מקצועות בהם הם נבחנים ממילא במסגרת בחינות החובה, ולכן לימודיהם הנוספים במסגרת מקצועות המוגברים יהיו מצומצמים יותר.

ג.       פגיעה בחופש הבחירה של התלמידים וביכולת שלהם ללמוד ולהתפתח בתחומים שהם אוהבים ובהם הם מוכשרים. כתוצאה מכך תהיה פגיעה בחוויית הלמידה שלהם בתיכון, במוטיבציה שלהם ללמידה, וברוחב האופקים התרבותי שלהם כבוגרי מערכת החינוך וכסטודנטים באוניברסיטה.

ד.      פגיעה במורים רבים המלמדים את מקצועות הבחירה. צמצום הבחירה תביא לסגירת מגמות לימוד רבות ובעקבות כך לנשירתם מהמערכת של מורים איכותיים, בעלי תחומי עניין והתמחות ייחודיים ומגוונים. מורים אלה מהווים כיום דמויות משמעותיות לתלמידים כאנשי רוח ויצירה, וכדמויות חינוכיות.

 


המלצות:

 

א.      יינתן בונוס מלא בחישוב ממוצע הבגרות לכל מקצועות הבחירה המוגברים העומדים בקריטריון "קבילות אקדמית" , כלומר מקצועות המוכרים כדיסציפלינה אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה.

ב.      קביעת קריטריון הקבילות האקדמית להבחנה בין מקצועות שיקבלו בונוס לאלה שלא יקבלו אותו, תאפשר הרחבה והעמקה גם במקצועות הדורשים מיומנויות קוגניטיביות, ידע רחב, התמדה ויכולת הפשטה, כגון פילוסופיה, מחשבת ישראל, פסיכולוגיה, תיאטרון, מוסיקה, מחשבים, שפות, ועוד.

ג.       לא יינתן בונוס למקצועות אחרים,  שגם אם יש בהם התאמה לכישוריהם ולטעמם של תלמידים מסוימים, נתפסים כפוגעים ביוקרתה האקדמית של תעודת הבגרות הישראלית.

ד.      משרד החינוך יציב  קריטריונים גבוהים ואחידים בכל מקצוע המגיש תלמידים לבגרות בהיקף מוגבר (מבחינת כמות החומר, רמת הדרישות, מספר הטקסטים התיאורטיים הנלמדים וכולי) ויחודשו ההליכים של אכיפת קריטריונים אלה על-ידי המפמ"רים.

 

שם מלא

תחום התמחות

תפקיד/ים בביה"ס

מקום מגורים

1

רות לרמן גורליצקי

 

מחול

מנהלת מגמות האמנות

תיכון עירוני  א לאמנויות תל אביב

תל-אביב

2

נטלי גוטמן

ספרות, אמנות ופילוסופיה.

רכזת פילוסופיה, רכזת מב"ר

ביהס התיכון שגב שלום

באר-שבע

3

ד"ר  חוה ברונפלד-שטיין 

 

אמנות

מורה לאמנות, תיכון תלמה ילין.

ראש תחום חינוך במדרשה לאמנות, בית-ברל.

תל-אביב

4

כוכבית קדושים

מחשבת -ישראל

מורה למחשבת ישראל, מחנכת כיתה

תל-אביב

5

לב איזיקוביץ'

פילוסופיה

מורה לפילוסופיה, מחנך, בית-ספר מקיף השלום מצפה רמון

באר שבע.

6

בתיה לורנצן

 

מוסיקה

מורה למוסיקה קאמרית

תל-אביב

7

נירה כהן-סירקיס

מוסיקה

מנחה הרכבים קוליים במגמת המוסיקה תיכון עירוני א תל-אביב

תל-אביב

8

רותי אלימה

 

חינוך גופני

מורה לחנ"ג , רכזת שכבה,  תיכון ברנר.

9

ד"ר רותי כץ

 

מוסיקה

רכזת מגמת מוסיקה

תל-אביב

10

אוהד שאלתיאל

אמנות פלסטית

רכז מגמת אמנות פלסטית, תיכון עירוני א לאמנויות תל-אביב.

נספח מס 4: חתימות

אני החתומ/ה מטה מבקש/ת לצרף את קולי לנייר העמדה "פחות בחינות ויותר למידה וחינוך" המוגש לועדת שטאובר .


[1] במגזר הממ"ד והערבי 8 מקצועות חובה ועוד 2 מקצועות בחירה

[2] במגזר הממ"ד והערבי 8 מקצועות חובה ועוד 2 מקצועות בחירה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: