ראשי > דעות של אחרים > בחינות הבגרות – נייר העמדה ששלחה "ועדת החינוך של מאהל רוטשילד"

בחינות הבגרות – נייר העמדה ששלחה "ועדת החינוך של מאהל רוטשילד"

תמצית ההצעה של הוועדה: הפרדה בין תעודת סיום תיכון, המבוססת על הערכה פנימית, כולל בשיטות "הערכה אלטרנטיבית", ובין גיליון ציונים לצורכי מיון לאוניברסיטה, המבוסס על הערכה חיצונית-סטנדרטית (צמצום/ביטול של "ציוני מגן") במספר קטן של מקצועות

חוות-דעת בנושא בחינות הבגרות ותכנית הלימודים בבית הספר העל-יסודי

מוגשת לוועדה לבדיקת מבנה בחינות הבגרות – יולי, 2012

תקציר

וועדת החינוך של מאהל רוטשילד קיימה דיונים מקיפים בכנסים וקונגרסים ציבוריים שהובילו למסקנה כי האופי הנוכחי של מערכת בחינות הבגרות משפיע באופן שלילי על מערכת החינוך הישראלית. מערכת בחינות דומיננטית וריכוזית משעבדת ומעוותת את תוכנית הלימודים ומהווה תמריץ שלילי לכל פעילות חינוכית אחרת מלבד ההכנה לבחינות. כתוצאה, גורמות הבחינות לרידוד של תכני הלמידה ולפגיעה חמורה במעמד המורה. בנוסף, המערכת הנוכחית מעצימה פערים חברתיים-כלכליים ומניבה מנגנונים לא-בריאים מבחינה אתית-חינוכית.

עם השנים הפכה תעודת הבגרות באופן כמעט בלעדי לכרטיס הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיוות מבני זה מחולל השלכות שליליות רבות עוצמה בשל התעצמות התפקיד הממיין של החינוך העל-יסודי ושימוש גובר והולך בכלי מדידה סטנדרטיים וצרים וצמצום משמעותי של שימוש בכלי הערכה מגוונים המתאימים יותר לתהליכי הוראה-למידה ראויים. במקביל נוצרה מערכת הכנה לא-שוויונית להכנה להשכלה הגבוהה, המעניקה יתרונות לא הוגנים לשכבות אוכלוסייה חזקות מבחינה חברתית-כלכלית.

אנו מציעות/ים ליצור הפרדה מבנית בין מערכת המיון להשכלה הגבוהה ותהליכי ההוראה-למידה-הערכה בבתי הספר וממליצות/ים לגבש תעודת סיום ממלכתית לבוגר/ת מערכת החינוך הישראלית שתתבסס על הערכה בית-ספרית מגוונת, רב-מימדית תוך שימוש בריבוי כלים ומקורות מידע. התעודה תכלול התנסות בסגנונות למידה מגוונים ובתכני לימוד ייחודיים המפתחים חשיבה ביקורתית ומותאמים לעידן הידע, מימדים של מעורבות חברתית, קהילתית, ציבורית וערכית, אלמנטים של הערכה עצמית של הבוגר/ת ותיק עבודות (פורטפוליו) מצטבר. תעודת הסיום תאפשר לכל בוגרי/ות מערכת החינוך להציג מסמך רב-ערך ומשמעותי להמשך התפתחותן/ם האישית והמקצועית, תוך חיזוק האוטונומיה של מורות/ים, תלמידות/ים, בתי ספר וקהילות בהתוויית תחומי הלימוד ושיטות ההערכה. כשלב ביניים ימשיכו בתי הספר לצייד את התלמידות/ים בתעודה שתציג גיליון ציונים שישמש בלעדית לצרכי קבלה ומיון למוסדות ההשכלה הגבוהה, שיגבשו מדיניות והליכי קבלה משופרים.

אנו קוראות/ים לשותפות מלאה של המורות/ים וקהילת החינוך בגיבוש התכנית היישומית, לחיזוק ההכשרה של נשות/אנשי חינוך בתחום ההערכה וגיבוש מנגנוני בקרת איכות למערך הבחינות החיצוניות וההערכה הבית ספרית, המבוססים על עקרונות הצדק החברתי והבטחת שוויון הזדמנויות חינוכיות לכל תלמידי/ות מערכת החינוך הישראלית.

רקע

פעילי/ות החינוך הקשורות/ים במחאה החברתית החלו לעסוק בנושא הבגרויות בקיץ 2011.  בדיונים עממיים שקיים הציבור המוחה, בכנסים וקונגרסים ציבוריים, נדונו היבטיה השונים של מערכת החינוך הציבורי וההשלכות החברתיות של מדיניות משרד החינוך. עם פרוץ המחאה הוקמה ועדה עממית הפתוחה לכל, ופעילים בה מורות/ים, הורים, תלמידות/ים, נשות/אנשי אקדמיה ומומחיות/ים לחינוך. דיוני הועדה וניתוח החומר מהכינוסים הציבוריים (כולל שני כנסים רבי-משתתפים שהוקדשו לנושא בחינות הבגרות), הובילו אותנו למסקנה שנושא בחינות הבגרות הוא מוקד מרכזי לחוסר שביעות הרצון הציבורית ושהאופי הנוכחי של מערכת בחינות הבגרות משפיע באופן שלילי על תהליכי חינוך שונים לכל אורכה ורוחבה של מערכת החינוך הישראלית. יתירה מזו, בסקר שערכנו בקרב מדגם מקרי של 193 ממשתתפי/ות פעילויות הוועדה, ההיגד שזכה למרבית ההסכמה (86% מהמשיבות/ים) היה: "שינוי מתכונת ותוכן הבחינות אינו מספיק; יש לחתור לשינוי משמעותי של שיטות ההוראה-למידה בבית הספר התיכון".

הועדה החלה בתהליך לימוד אינטנסיבי של נושא בחינות הבגרות ונפגשה עם מומחיות/ים שונים ובעלי/ות תפקידי מפתח במערכת החינוך בעבר ובהווה במקביל לסקירת מסמכי מדיניות, מחקר ועמדה רלוונטיים. דיוני הועדה מתקיימים אחת לשבוע לכל אורך השנה האחרונה והם פתוחים לכל. הפרוטוקולים של דיוני הועדה ותוצרי עבודתה של הועדה מופצים לפעילי/ות חינוך ברחבי הארץ בערוצי הרשתות החברתיות. חוות הדעת הנוכחית מסכמת את הנקודות המרכזיות שעלו במהלך פעילות הוועדה במהלך השנה האחרונה – היא מצביעה על הבעייתיות של מערכת הבחינות הנוכחית, מאבחנת את הסיבות לכשלים המזוהים ומציעה מתווה עקרונות לשיפור המערכת.

אי נחת ציבורית ממערכת בחינות הבגרות

ביקורת נוקבת על מערכת בחינות הבגרות בישראל אינה תופעה חדשה. עוד בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת הביעה וועדה שהוקמה לבדיקת הנושא טענות חריפות הנוגעות לתוקף הלא-מספק של ציוני הבגרות, להשפעותיהן השליליות על תהליך ההוראה-למידה ולבעיית המיון למוסדות ההשכלה הגבוהה. וועדות נוספות שהתבקשו לבחון את הנושא לאורך השנים, כמו גם נשות/אנשי חינוך ומומחיות/ים בנושאי פדגוגיה והערכה ואף נושאות/י תפקידים בכירים במשרד החינוך, תיעדו ופירטו את שלל הטיעונים המחייבים שינוי מהותי במבנה ובאופי של מערכת בחינות הבגרות. ועדת החינוך של מאהל רוטשילד רואה בנקודות שלהלן את הכשלים העיקריים במערכת בחינות הבגרות הנוכחית:

         א.         בחינות הבגרות הן דומיננטיות וריכוזיות (כפי שנטען בחוזר מנכ"ל כ' של משרד החינוך ב- 1996), משעבדות ומעוותות את תוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים ומהוות תמריץ שלילי לכל פעילות חינוכית אחרת מלבד ההכנה לבחינות.

         ב.         בחינות הבגרות גורמות לרידוד של תכני הלמידה ולפגיעה חמורה במעמד המורה. ההתמקדות המופרזת בציונים מספריים באה על חשבון הערכה תומכת-למידה הכוללת משוב, הפקת לקחים ותיקון טעויות. חוזר מנכ"ל כ' מציין גם הוא כי עקב הבחינות נכפה על המורה סגנון הוראה פרונטלי ושמרני.

          ג.          בחינות הבגרות מעצימות פערים חברתיים-כלכליים ומניבות מנגנונים לא-בריאים מבחינה אתית-חינוכית (כגון רמייה או הנשרת תלמידים בעלי סיכוי קטן להצלחה בבחינות). הנפגעים העיקריים ממנגנונים אלה הם תלמידות/ים מאזורים מוחלשים שעבורן/ם מהווה תעודת הבגרות אמצעי חיוני למוביליות חברתית, אך סיכוייהן/ם להשיגה נמוכים משמעותית עקב מחסור במשאבים.

         ד.         ציוני הבגרות אינם מספקים מידע תקף ומהימן על האיכות החינוכית של בתי הספר התיכוניים ובוגריהן/ם. כתוצאה, הן גם זוכות ליחס ספקני מצד מוסדות ההשכלה הגבוהה ככלי למיון מועמדות/ים (כפי שהודגם באופן דרמטי בניסיון הכושל להשתמש בציוני ה"מצרף").

בעיות מהותיות אלה מציבות מכשולים עיקשים בדרך להגשמת מטרותיה המוצהרות של מערכת החינוך הישראלית, כפי שבוטאו, למשל, בדוח ועדת דברת מ- 2005: "מערכת החינוך תטפח אדם, אזרח, משכיל, חושב, עצמאי, יצירתי ויצרני, לומד מתמיד, בעל יכולות קוגניטיביות, אישיות וחברתיות, המקנות לו רצון וכלים להגיע להגשמה עצמית וללמידה ולהתפתחות אישית, לעשיית יצרנית ולתרומה אזרחית."

וועדות שמונו ע"י משרד החינוך וגופים חוץ-ממסדיים שונים שעסקו במהלך השנים בנסיונות לאבחן ולהסביר את הבעייתיות במערכת הבחינות, הניבו שלל הצעות (שחלקן אף יושמו בפועל או נמצאות בתהליכי הטמעה) לשיפור: צמצום מספר המקצועות הנבחנים, חיזוק האוטונומיה והיכולות הבית ספריות בהערכה ושימוש במרכיבי הערכה חלופיים (בנוסף או בשילוב עם מבחנים סטנדרטיים חיצוניים) כבסיס לציוני הבגרות, הגמשת תהליך צבירת הזכאות לתעודת בגרות ושימוש במנגנונים מודולריים, העלאת שיעור פריטי בחינה הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה, המרת חלק מתעודת הבגרות בתיק עבודות הכולל עבודות חקר בהיקף רחב. אנו מברכות/ים על שינויים אלה החשובים לקידום האוטונומיה של המורה, התלמיד/ה, ובית הספר בקביעת תכני הלימוד ואופני ההערכה וחיזוק תהליכי הוראה-למידה משמעותיים ומותאמים, הן לתובנות ולעדויות המצטברות בהגות ובמחקר החינוכי והן לצרכים המשתנים ולאתגרים המורכבים של המאה ה 21. אנו מעודדות/ים את הוועדה לבדיקת מבנה בחינות הבגרות לחזק מגמות אלה. עם זאת, לדעתנו לא יהיה די בכך על מנת לטפל באופן יסודי בבעיות העומק הגורמות לעיוות מבני היסטורי הנובע מסוגיית היחס שבין הלימודים בבית הספר התיכון להשכלה הגבוהה.

בעיית המיון להשכלה הגבוהה

בתהליך היסטורי ארוך-שנים התעצמה הפונקציה הממיינת של בחינות הבגרות על חשבון כמעט כל מטרותיהן המוצהרות האחרות (כגון: הצבת נקודת סיום משמעותית המסמלת את סיום הלימודים, הנחלת קאנון משותף לכל חלקי החברה הישראלית, בדיקת רכישת ידע, כישורים ומיומנויות ע"י בוגרות/י המערכת, יצירת רמת הישגים אחידה ותקן לבקרת איכות מערכת החינוך). עם השנים הפכה תעודת הבגרות באופן כמעט בלעדי לכרטיס הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה (בצד הבחינה הפסיכומטרית) ואחוזי ההצלחה בבחינות הבגרות (במשמעותם הממיינת) למדד המרכזי לקביעת איכותם של בתי הספר התיכוניים, של הסביבה החברתית בהם הם ממוקמים ושל מערכת החינוך הישראלית בכללותה. למעשה, נוצר מצב מעוות שבו הלימודים העל-יסודיים נאלצים לתפקד כמערכת מיון שמתפעלים בתי הספר עבור המוסדות להשכלה גבוהה. לטעמנו, עיוות מבני זה אחראי לרבות מהבעיות שזיהינו לעיל ומחולל השלכות שליליות רבות עוצמה, גם אם הן אינן בהכרח מודעות או מכוונות. אחת התוצאות ההרסניות של התעצמות התפקיד הממיין היא השימוש הגובר והולך בכלי מדידה סטנדרטיים וצרים המקובלים במערכות מיון רחבות היקף (בין השאר בשל עלותם הנמוכה יחסית, יעילות העברתם וחישוב ציוניהם, יכולתם לספק קריטריונים מספריים מדוייקים ואחידותם לכלל האוכלוסייה הנבחנת), וצמצום משמעותי של שימוש בכלי הערכה מגוונים ומתאימים יותר לתהליכי הוראה-למידה.

אנו טוענות/ים, לפיכך, כי תפקידה העיקרי של מערכת החינוך העל-יסודית הוא לפתח ולמצות את הפוטנציאל של התלמיד/ה וכן לחנך אותה/ו לחייה/ו כבוגר/ת, ולא רק להכשיר אותה/ו ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה. אנו דוחות/ים את הטענה, כאילו יש חפיפה מוחלטת בין הכנת הבוגר/ת לחיים, ובין הכנתה/ו לתהליכי הקבלה להשכלה הגבוהה. אכן, מוטל על מערכת החינוך הציבורית, בין השאר, להכין את התלמידות/ים לתהליכי המיון של המוסדות להשכלה גבוהה, כדי לאפשר שוויון הזדמנויות לכל רובדי החברה ולמנוע מצב בו רק בעלי אמצעים מצליחים להשיג הכנה מתאימה למבחני המיון לאוניברסיטאות. עם זאת, אנו מציינות/ים את הצורך הדחוף להחזיר את ההכנה לתהליך המיון לפרופורציות נכונות יותר ולצמצם בהדרגה את השפעותיו השליליות על מערכת בחינות הסיום ואופי הלימודים בבית הספר העל-יסודי. אנו דוחות/ים, אם כן, את התפיסה כי ניתן להעריך את כלל התלמידים והמורים על בסיס סרגל מדדים אחיד וסטנדרטי ורואות/ים בהערכה הסטנדרטית רע הכרחי המיועד לקידום מוביליות חברתית, שיש לצמצמו למינימום ההכרחי. כדי לאפשר צמצום הדרגתי של תפקידי המיון של בתי הספר וחיזוק תפקידיהם העיקריים בחינוך משמעותי ואיכותי של בוגריהן/ם, אנו מציעות/ים ליצור הפרדה מבנית בין מערכת המדידה והמיון להשכלה הגבוהה לבין מערכת הערכה של תהליכי ותוצרי ההוראה-למידה בבתי הספר.

קווים לפתרון מוצע

הבסיס להפרדה המבנית נעוץ בגיבוש שתי מערכות של מדדים שיפיקו שני מסמכי סיכום שונים בסיום ביה"ס התיכון:

תעודת סיום ממלכתית לבוגר/ת מערכת החינוך הישראלית:

כל בוגר/ת של מערכת החינוך הישראלית ת/יהיה זכאי/ת לתעודת סיום פדגוגית משמעותית בתום לימודיה/ו. תעודת הסיום תתבסס על הערכה בית-ספרית מגוונת, רב-מימדית תוך שימוש בריבוי כלים ומקורות מידע, ברוח המלצות וועדת החינוך של צוות יונה-ספיבק במחאה החברתית של קיץ ,2011 שקראה לגבש תעודת סיום המבוססת על התנסות בסגנונות למידה מגוונים ובתכני לימוד ייחודיים המפתחים חשיבה ביקורתית ומותאמים לעידן הידע, וכוללת מימדים של מעורבות חברתית, קהילתית, ציבורית וערכית. המלצה דומה גובשה בדוח ועדת דברת: "לכל בוגר של מערכת החינוך יוענק מסמך ממלכתי… שיכיל רכיבים הנוגעים לתפקודו בבית-הספר, כולל הערכה של תרומתו לחברה ולקהילה… מסמך זה יכלול גם הערכה למרכיבים לא קוגניטיביים, כגון: התמדה, עמידה ביעדים, יכולת עבודה בצוות,  קבלת אחריות, הפעלת ביקורת עצמית – כפי שבאו לידי ביטוי בלימודים ובשאר הפעולות בבית-הספר." בנוסף למרכיבים שצוינו לעיל אנו קוראות/ים לכלול בתעודת הסיום גם אלמנטים של הערכה עצמית של הבוגר/ת ותיק עבודות (פורטפוליו) מצטבר המכיל תוצרי למידה משמעותיים המבוססים על כישורי המאה ה-21. בתעודה זו יבואו לידי ביטוי פרויקטים חינוכיים משמעותיים ויודגשו כישורי חשיבה ומתן ביטוי אינטליגנציות שונות, תוך חיזוק האוטונומיה של מורות/ים, תלמידות/ים, בתי ספר וקהילות בהתוויית תחומי הלימוד ושיטות ההערכה. אנו מאמינות/ים כי הערכה משמעותית ורב מימדית שכזו יכולה להתרחש על סמך קשר אישי והיכרות מעמיקה בין מורה לתלמידות/ים, וכי היא תחזק את סמכות המורה ומעמדה/ו, תחזק מגוון של דרכי הערכה ולימוד ועוד. שיטה זו גם תנחיל אמון של המערכת בבתי הספר שיחלחל למנהלות/ים ולמורות/ים ותהווה בסיס תקף יותר מבחינה פדגוגית להערכת איכותם של תהליכי ההוראה-למידה ברמה האישית והמוסדית. בעוד שכיום משמשים ציוני הבגרות רק את מיעוט הבוגרות/ים שבוחר להמשיך ללימודים גבוהים, תעודת הסיום תאפשר לכל הבוגרות/ים להציג מסמך רב-ערך ומשמעותי להמשך התפתחותם האישית והמקצועית, הן בהמשך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית והן בשוק העבודה והשירות הציבורי. לבסוף, חשוב שתהליכי ההוראה-למידה יאפשרו בחירה מושכלת של תכני הלימוד ודגש על העמקה במקום על כמות נושאי הלימוד. עם זאת, יישמרו נושאי ליבה כלל-ארציים, תוך פיקוח של משרד החינוך על נושאי הלימוד ותכנים נדרשים.

גיליון ציונים לצרכי מיון:

בטווח הארוך יש לשאוף לצמצם את אחריות בתי הספר לבחינות המיון ולהעביר אותה בתהליך הדרגתי מבוקר לידי המוסדות להשכלה גבוהה, שיגבשו מדיניות והליכי קבלה משופרים באופן שיצמצם למינימום את ההשפעה הישירה שלהם על תהליכי ההוראה-למידה בבתי הספר. כשלב ביניים הכרחי כדי להבטיח המשכיות במערכת ומניעת זעזועים מבניים חריפים ומהירים ימשיכו בתי הספר לצייד את התלמידות/ים בתעודה שתציג גיליון ציונים מרוכז שישמש בלעדית לצרכי קבלה ומיון למוסדות ההשכלה הגבוהה. תעודה זו תהיה דומה במרכיביה העיקריים לתעודת הבגרות הנוכחית. עם זאת, אנו ממליצות/ים כי מספר הבחינות יהיה מצומצם משמעותית ביחס למספר הבחינות הנהוגות כיום. הבחינות ינוהלו ע"י גורם חיצוני לבית הספר והציונים יינתנו על סמך בחינות כלל-ארציות סטנדרטיות, בעלות תוקף ומהימנות (תוך הקפדה על סטנדרטים פסיכומטריים ומקצועיים גבוהים כגון אלה המאפיינים את המבחנים הבינ"ל כגון PISA, הכללת משימות הדורשות תהליכי חשיבה מסדר-גבוה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות). משקל בית הספר בקביעת הציון (ציוני מגן) יופחת או יבוטל. בחינות אלה לא יהיו בחינות מחייבות באופן גורף ויהיו מיועדות לתלמידות/ים הבוחרות/ים להמשיך ללימודים גבוהים בלבד. עיצובן של הבחינות יתבצע בשיתוף עם האוניברסיטאות, כדי לקדם את תוקפן כבחינות מיון לצורך קבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה (בשיתוף פעולה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך והמרכז הארצי לבחינות והערכה).

עקרונות ליישום מהלך השינוי

ההמלצות שהוצגו במסמך זה הן חלק מקריאה לשינוי מקיף בסדר העדיפויות הלאומי ובמדיניות החברתית-חינוכית. הנעת המערכת לכיוון המוצע תחייב כמובן גיוס ושיתוף פעולה של כל בעלי העניין במערכת החינוך הישראלית. כדי להשיג זאת, אנו ממליצים על הקמת מועצה ציבורית שבה ישתתפו נציגי משרד החינוך, בתי הספר (כולל מנהלות/ים, מורות/ים, תלמידות/ים והורים), האקדמיה והגופים המקצועיים הרלוונטיים לגיבוש ובקרה של תכנית העיצוב מחדש של מסמכי הסיכום בבית הספר התיכון, תוך שמירה על העקרונות להלן:

  • אנו גורסות/ים שמערכת החינוך הציבורית חייבת להיות מושתתת על עקרונות הצדק החברתי ותפקידה לספק הזדמנויות שוות לכל תלמידות/י ישראל, ללא הבדל מגדר, מגזר, מעמד חברתי-כלכלי או מקום מגורים. המערכת הנוכחית של הכנה ללימודים גבוהים הכרוכה בהוצאות כספיות ניכרות, מעניקה יתרונות לא הוגנים לשכבות האוכלוסייה המבוססות. במעבר למערכת מיון הוגנת יותר יש לגבש מסגרות הכנה מתאימות (כגון קורסים ומכינות אקדמיות בעלות מינימלית) שיהיו נגישות לכל תלמיד/ה החפץ/ה בכך.
  • אנו קוראות/ים לשותפות מלאה של המורות/ים וקהילת החינוך בגיבוש התכנית היישומית, תוך שמירה על שקיפות ועל לקיחה בחשבון של עמדות והשקפות העולות מה"שדה".
  • יש להקפיד על חיזוק האמון ומתן אוטונומיה מירבית לנשות/אנשי החינוך ביישום ההמלצות. במקביל אנו קוראות/ים להימנע משימוש במיקור חוץ בתהליך ההטמעה, שיחליש עוד יותר את כוחה ומקצועיותה של המערכת הציבורית.
  • לשם פיתוח תרבות הערכה מתקדמת ופיתוח תעודת סיום משמעותית, יש לפעול לחיזוק יכולות ההערכה הבית ספריות (בהכשרת מורים ומנהלים, רכזי הערכה, השתלמויות, ליווי מקצועי וכו').
  • אנו קוראות/ים להגברת השקיפות וחיזוק מנגנוני בקרת איכות למערך הבחינות החיצוניות וההערכה הבית ספרית, וזאת תוך שיתוף מלא של קהילת נשות/אנשי החינוך.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: