ראשי > דעות של אחרים > נושאים לטיפול במתכונת בחינות הבגרות

נושאים לטיפול במתכונת בחינות הבגרות

נייר עמדה שנשלח לוועדה, מאת אלקה הרשטיק, מורה לאנגלית ומרכזת מקצוע, בי"ס הגמנסיה העברית בירושלים,

לאחר שקיבלה את הקול הקורא שניסחה יעל גוראון. 

בס'ד,

יש כל כך הרבה נושאים הראויים להתייחסות אך הם דורשים באמת סיעור מוחות, חשיבה מעמיקה ודיון ממצה, לא על רגל אחת. אולם כדוגמת הלל הזקן שלימד את אותו גוי את התורה כולה על רגל אחת, אנסה אף אני להציב רק מספר נקודות לחשיבה הנוגעות לעניין הבגרויות:

  1. אכן ,פיזור הבגרויות על פני שנים גורם לסגנון לימוד שטחי, המכבה כל סקרנות אינטלקטואלית וחדוות למידה.
  2. יש יותר מדי מבחנים, מבדקים וכו', והדבר גוזל זמן למידה יקר ומלחיץ את התלמידים, המורים והמערכת כולה ללא תועלת של ממש.
  3. נושא ליקויי הלמידה חורג מכל פרופורציות ומשרת בעיקר תלמידים שהפרוטה מצויה בכיסם, בעוד שהאינפלציה הזאת במספרם מטילה עומס בלתי נסבל ובלתי מתוגמל על המורים; אין בנמצא תנאים מינימליים להענקת ההקלות בצורה הוגנת לתלמידים שבאמת זקוקים להן. מצב זה נמשך מזה שנים ורק הולך ומידרדר. כיום השיקול אינו אם תלמיד זקוק להקלות אלא בכמה ישפרו הן את ציוניו.
  4. אם מקיימים מועד ב', וסבורני כי נכון לקיימו, יש להחשיב רק את הציון ההוא (דהיינו מועד ב' מבטל את ציון מועד א') כמו באוניברסיטה. שאם לא כן, כיתות שלמות נרשמות, והדבר מכביד מאוד על תקציב החינוך. העלות היא גם בהכנת המערך הבית ספרי, משגיחים, בוחנים, מבחנים, דיסקים, וכו'. ובסופו של דבר אין התלמידים נוהרים בהמוניהם להיבחן בקיץ, וגם מידת הכנתם לקויה.
  5.  אהבתי את שיטת הבחינות באנגליה; שם נבחנים התלמידים ברמה בסיסית ברוב המקצועות לאחר כיתה י'  (O levels) וממשיכים ללמוד בד"כ רק מקצועות מגמה עד סוף י"ב (A levels) . זה שפוי הרבה יותר ומאפשר למידה מעמיקה וחווייתית. על בסיס תוצאותיהם הם מתקבלים ללימודי המשך באוניברסיטאות השונות.
  6. ריבוי המקצועות והחומרים גורם ליותר מדי שיעורים בהם המורה עומד ומכתיב לתלמידים מילה במילה. הם לומדים כמו תוכים ניסוחים וסיכומים של אחרים, ואינם יודעים לנסח בכוחות עצמם טיעון או דעה לתאר תהליך וכו'.  שפתם דלה וחפה מניבים ורבדים של עומק. זו בכייה לדורות, אבל במירוץ אחר הציונים אין פנאי לעסוק בדברים החשובים באמת כמו בניית מיומנויות הבעה בכתב וניסוח, אשר בהכרח ישפיעו רוב טובה על ביצועיהם בכל המקצועות העיוניים, ויציידו אותם בכלים הראויים לבני אדם חושבים ומשכילים.
  7. תכניות חדשות שונות ומשונות נוחתות עלינו השכם והערב. אין הן מחושבות ומתוכננות לפרטי פרטים, אין הן מביאות בחשבון את כל האילוצים והסיכונים, ותהפוכות אלה הן הרות אסון עבור התלמידים, המורים והמערכת כולה. מעניין שאיש אינו מחשב עלויות כאשר מדובר בפרויקטים "חצי מבושלים" כאלה, אך אצים רצים לקצץ בשעות הלימוד הבסיסיות שהן הן העיקר,ולא פרויקטים הנראים טוב בתקשורת ואין להם סיבה או תכלית.
  8. התלמידים אינם מקבלים מסורת ישראל*. זה לא רק תנ'ך, אלא יש צורך ללמד פילוסופיה יהודית ,יצירה ותרבות יהודית. זה עשוי לחסוך את דמי הטיסה להודו, וחיפוש עצמי אצל מהרישי וגורו שכבודם במקומם מונח, אך קודם יש להכיר את תרבות המקור. ביקרתי בקהילות רבות בעולם ונוכחתי לדעת כי נוער יהודי חילוני בתפוצות יודע הרבה יותר על יהדות מאשר נוער ישראלי מרקע דומה. בארץ זה כל כך מתבקש! כדי לעזור להם לעצב זהות יהודית מתוך כל המיגוון הקיים, הם צריכים להכיר ולדעת. הבורות בנושאי יהדות מבישה והנוער משלם עליה מחיר. ו…לא, איני מתכוונת לעוד מקצוע בגרות אלא ללימוד חווייתי משמעותי.מעין "זהות יהודית" מורחבת גם בחט'ע.

    עבור "רגל אחת" אני מקוה שזה מספיק

* אלקה מלמדת בתיכון ממלכתי

מודעות פרסומת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    24 ביולי 2012 ב- 10:39 pm

    יפה כתבה אלקה. מסכימה עם התיאור והמסקנות.

  1. 30 ביולי 2012 ב- 11:56 pm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: