ראשי > הדעות שלכם > לקראת רפורמה בבחינות הבגרות בישראל

לקראת רפורמה בבחינות הבגרות בישראל

לקראת רפורמה בבחינות הבגרות בישראל

נייר עמדה מוגש לועדת שטאובר

יולי 2012

מגישים:

רחל ארליך, (MA בהסטוריה) מחנכת ומורה להסטוריה באולפנת "טליה" לבנות מצטיינות, מדריכה באגף למחוננים ומצטיינים במשה"ח, בעבר רכזת כיתות מב"ר ולקויות למידה. תושבת טלמון, 054-2022348.

אריק בנדק-חביב, מורה לספרות, תיכון חדש בת-ים.

טובה חמו,

שושי פולטין,

ד"ר עליזה קורב (PhD בספרות, MA במנהל חינוך) מנהלת חטיבה עליונה בביה"ס המסורתי בירושלים, מורה לספרות ולאזרחות בכיתות רגילות ומב"ר. תושבת ירושלים, 054-3155507.

ד"ר אורית שורץ-פרנקו, (PhD  בפילוסופיה, MA בפילוסופיה של החינוך) רכזת מגמת פילוסופיה בתיכון עירוני א בתל-אביב, מרצה במחלקה להכשרת מורים באוני' העברית. תושבת בית-ברל, 0545238511

אסף סאטי אל בר  (דוקטורנט בפילוסופיה של החינוך, MA בפילוסופיה)  מורה לפילוסופיה, תיכון גבעת ברנר.

 

מבוא:

בימים 16-17 ביולי 2012 התקיימה סדנת מורים ומנהלים במכון מנדל בירושלים בנושא "לקראת רפורמה בבחינות הבגרות". הסדנה התכנסה בתגובה לקול קורא של ועדת שטאובר ומתוך מצוקה של אנשי החינוך בשטח לנוכח שיטת הבגרויות הנהוגה היום. בסדנה השתתפו אנשי חינוך מרחבי הארץ ומן הזרמים השונים (יהודי, דתי, ערבי, התיישבותי, טכנולוגי).

נייר עמדה זה יעסוק בשלושה נושאים מרכזיים מתוך הסוגיות שנידונו בסדנא:

 

  1. צמצום מועדים ומספר שאלוני בחינות לתלמיד.
  2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות
  3. שמירת מעמדם של מקצועות בחירה בתהליכי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

 

הנחות יסוד:

  • תעודת הבגרות מהווה כרטיס כניסה להשכלה הגבוהה ולעולם המקצועי.
  • יש לשמור על תעודת הבגרות ככלי לניעות חברתית.
  • תעודת הבגרות צריכה לשקף תהליכי למידה ארוכי טווח ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
  • מבנה בחינות הבגרות צריך לשקף אמון במקצועיות וביושרה של המורים.
  • מבחני הבגרות צריכים לשמש כאמצעי לקידום תהליכי למידה וחינוך רצויים, ולא כמטרה המשעבדת והפוגעת בתהליכים אלה.


עיקרי המלצות

 (דיון מפורט ומנומק על כל אחת מההמלצות מופיע בנספחים בעמ' 3 ואילך)

1. צמצום מועדים ומספר שאלונים לתלמיד:

א.      תלמיד ייבחן עד תשע בחינות בסה"כ: 7 מקצועות חובה 2 מקצועות בחירה[1] (בחינה אחת בכל מקצוע). יבוטלו ריבוי שאלונים למקצוע אחד, ויבוטלו מועדי ב'.

ב.      בחינה תוכל לכלול מספר שאלונים העוסקים בנושאים שונים (כדי לאפשר מודולריות ) אך כל השאלונים יתקיימו באותו היום.

ג.       תוגדר תקופת בחינות בחודש האחרון של שנת הלימודים (חודש יוני)

ד.      יבוטלו  מועדי חורף בבתי ספר אינטרניים למעט לתלמידי מב"ר, אתגר וחינוך מיוחד.

ה.      לוח הבגרויות יפורסם בסוף חודש יוני עבור שנה"ל הבאה.

2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות :

א.      בכל סוגי ההערכה שיפורטו להלן יישמר ציון ההגשה הבית-ספרי בערך של 50% מציון הבגרות במקצוע כפי שנעשה עד היום.

ב.      במונח "הערכה בית ספרית"  אנו כוללים מגוון אפשרויות: בחינת בגרות פנימית, מטלות ביצוע, ודרכי הערכה חלופית בכפוף לאופי המקצוע.

ג.       מקצועות היסוד: עברית אנגלית ומתמטיקה,  יוערכו בבחינת בגרות חיצונית (שאלון ארצי).

ד.      כל מקצועות החובה האחרים יוערכו בהערכה משולבת: בחינה חיצונית (שאלון ארצי) בהיקף יחידת לימוד אחת + הערכה בית-ספרית  בהיקף יחידת לימוד אחת.

ה.      כל מקצועות הבחירה יוערכו בהערכה בית ספרית מלאה.

ו.        ההערכה הבית-ספרית תהיה נתונה לפיקוח והשגחה של משרד החינוך.

3. שמירת מעמדם של מקצועות הבחירה בתהליכי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

א.      הרפורמה בבחינות הבגרות צריכה לכלול תיאום עם ור"ה לגבי מדיניות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, והשלכותיה על מבנה הלימודים בתיכון.

ב.      יש להעניק להערכה הבית ספרית ולהערכה חיצונית מעמד שווה, מבחינת המשקל בחישוב הממוצע לצורך קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

ג.       ייקבע קריטריון הקבילות האקדמית לצורך קבלת בונוס למקצוע מוגבר: כל המקצועות הנלמדים במוסדות אקדמיים, ושניתן לקבל בהם תואר אקדמי, ייחשבו למקצועות המזכים בבונוס, ללא תלות בסוג ההערכה.

ד.      כל המקצועות המוגברים, שיעמדו בקריטריון הקבילות האקדמית, יקבלו בונוסים אחידים וקבועים בכפוף למס' היחידות.

ה.      משרד החינוך יקפיד על  הצבת קריטריונים גבוהים ואחידים הנדרשים מכל מקצוע המגיש תלמידים לבגרות בהיקף מוגבר, ועל אכיפת קריטריונים אלה על-ידי המפמ"רים.

נספחים

  1. צמצום מועדים ושאלונים

 

כללי:

המצב הנהוג היום של שאלונים רבים לתלמיד נועד לאפשר קורסים סמסטריאליים לתלמידים חלשים, לעודד העלאת זכאות, לאפשר השלמה של יחידות לימוד המקיפות חומר מצומצם. ולהביא לחוויית ההצלחה של תלמידים בשאלון קל, בעיקר כשמדובר בתלמידים חלשים.

עם זאת, שיטת היבחנות מודולארית, פיצול מקצוע לשאלונים רבים וקיומם של מועדי ב' יוצר בעיות חמורות למערכת ולתהליך החינוכי.

 

בעיות:

א.      בזבוז משאבים:

  • בזבוז זמן כסף וכוח אדם (כתיבת שאלונים, הפקת שאלונים, תשלום לבוחנים ולעוסקים באדמיניסטרציה, תשלום לבודקים, מנגנון טיפול בערעורים ועוד ועוד)
  • ביטול שעות הוראה וימי למידה (ימי חופש לפני ובעת בחינת מתכונת ובגרות)

ב.      בעיות של לוח זמנים:

  • פגיעה ברצף התהליך החינוכי והלימודי של שנת הלימודים בכיתות י'-י"ב. (בפועל נותרים עד חמישה חודשי למידה)
  • מועדי הבחינה המותאמים לתלמידי י"ב מחייבים גם את תלמידי י' וי"א ואגב כך מתקצרת גם שנת הלימודים כבר בכיתה י'.
  • ·         בעיה בתיאום בין בחינות שונות כגון היבחנות בשני מקצועות באותו היום, או עמידה בשלשה מבחנים במקצועות רבי מלל, או בשנים שלושה מקצועות מדעיים באותו השבוע וכו'.

ג. בעיות חינוכיות:

  • ריבוי המועדים  גורם לזילות במעמד המחייב של בחינה.
  • פגיעה במעמד הציון השנתי.
  • הלמידה הופכת להיות ממוקדת בחינה לאורך כל שנות התיכון.
  • עבודה חינוכית, ערכית, חברתית ורגשית נדחקת הצידה.

ד. בעיות פדגוגיות:

  • ריבוי בחינות כבר בכיתה י' בא על חשבון פיתוח מיומנויות כתיבה וחשיבה מסדר גבוה ומוותר על צמיחה ובגרות רגשית וקוגניטיבית.
  • מודולאריות במקצועות פוגעת בתפיסה הוליסטית של חומרי הלמידה (תלמידים נוטים "להכניס את המידע למגירות" ו"לוותר" על החומר שעליו כבר נבחנו)

 

כדי לתת מענה לבעיות אלה אנו מציעים את ההמלצות הבאות:

המלצות:

א.      תלמיד ייבחן עד תשע בחינות בסה"כ: 7 מקצועות חובה 2 מקצועות בחירה[1] (בחינה אחת בכל מקצוע). יבוטלו ריבוי שאלונים למקצוע אחד, ויבוטלו מועדי ב'.

ב.      בחינה תוכל לכלול מספר שאלונים העוסקים בנושאים שונים (כדי לאפשר מודולריות ) אך כל השאלונים יתקיימו באותו היום.

ג.       תוגדר תקופת בחינות בחודש האחרון של שנת הלימודים (חודש יוני)

ד.      יבוטלו  מועדי חורף בבתי ספר אינטרניים למעט לתלמידי מב"ר, אתגר וחינוך מיוחד.

ה.      לוח הבגרויות יפורסם בסוף חודש יוני עבור שנה"ל הבאה.

2. הרחבת חלקה של ההערכה הבית ספרית בציון הבגרות :

כללי:

המצב הנהוג היום נועד לבחון כל תלמיד בבחינה חיצונית מהימנה ותקפה. בחלק מן המקצועות המוגברים, וכן במקצוע האזרחות, נהוגה עבודת חקר בהיקף מסוים בנוסף על שאלון הבחינה החיצוני.

בעיות:

א. בהערכה חיצונית הלמידה הופכת להיות  ממוקדת בהכנת התלמיד לבחינה, במקום ברכישת ידע         רחב ומעמיק, פיתוח מיומנויות חשיבה ולמידה, חינוך לערכים ועוד.

ב.  קשר מורה-תלמיד המתמקד בהיבחנות ולא בתהליך למידה אינו מאפשר שיח חינוכי ומשמעותי סביב תהליכי למידה. בכך אנו מוותרים על הנחיית התלמיד במאמץ מתמשך ועל הערכת תהליך ההתקדמות והשינוי שעובר תלמיד במהלך תקופת לימודים ארוכה.

   הכישורים שבודקת הבחינה החיצונית במירב המקצועות הם כישורי היבחנות יותר מאשר מיומנויות למידה וחשיבה.

ג.       קביעת הציון השנתי של התלמיד נעשית בדוגמת הבחינה (בחינת מתכונת). משמע, אף הערכת ביה"ס שנועדה להתייחס לתהליכי למידה הופכת למעשה להערכה בדרך של בחינה.

ד.ההערכה החיצונית פוגעת בריבונות של המורה בכיתה, וביכולת שלו לנהל את תהליך הלמידה של תלמידיו. היא גורמת לזילות במעמד המורה, ופוגעת במעורבות, במחויבות ובמוטיבציה של מורים .

הפתרון : הערכה בית-ספרית  

הערכה בית-ספרית היא הערכה הכפופה לתהליכי למידה, ולא מכפיפה אותם. הערכה כזאת יכולה לשמש כאמצעי טוב לעידוד למידה, ולשרת את איכות הלמידה בצורה הטובה ביותר.

הערכה בית-ספרית מאפשרת גמישות גבוהה למורים/ות. גמישות שכזו, מחזקת את המוטיבציה שלהם, משפרת את מעמדם המקצועי בעיני תלמידיהם ובעיני הציבור, ומעודדת את הלהט שלהם בהוראה. במחקרים בין-לאומיים רבים חוזרת המסקנה כי הפרמטר המשפיע ביותר על תהליכי למידה ופיתוח חשיבה הנה הממד האנושי – המורים/ות. הנחת המוצא שלנו הנה שהדרך הטובה ביותר לשיפור כוח האדם בהוראה הנה הגדלה דרמטית של הגמישות, האוטונומיה והריבונות של המורים בהוראה. הגדלת החופש למורים צריך כמובן לבוא לצד פיקוח קפדני של משרד החינוך, אך מתוך גישה בסיסית של אמון ביושרה ובמסוגלות של המורים.

המלצות:

 

א.      בכל סוגי ההערכה יישמר ערכו של ציון ההגשה הבית ספרי כפי שהיה עד היום  (50% מציון הבגרות)

ב.      מקצועות היסוד: עברית, אנגלית ומתמטיקה, יוערכו בבחינת בגרות חיצונית (שאלון ארצי).

ג.       כל מקצועות החובה האחרים יוערכו בהערכה משולבת: בחינה חיצונית (שאלון ארצי) בהיקף יחידת לימוד אחת + הערכה בית-ספרית  בהיקף יחידת לימוד אחת.

ד.      מקצועות הבחירה יוערכו בהערכה בית ספרית מלאה.

ה.      במונח "הערכה בית ספרית"  אנו כוללים מגוון אפשרויות: בחינת בגרות פנימית, מטלות ביצוע, דרכי הערכה חלופית בכפוף לאופי המקצוע.

ו.        ההערכה הבית-ספרית תהיה נתונה לפיקוח והשגחה של משרד החינוך.

דוגמא להצעה לתהליכי הפיקוח:  לבחינת בגרות פנימית

הפיקוח (מפמ"ר) יפרסם בכל שנה הנחיות לכתיבת הבחינה: כמות החומר שצריך להיכלל בבחינה, (למשל מס' פרקים בתנ"ך או מס יצירות בספרות)  ואת המבנה הכללי של הבחינה (מס הפרקים בבחינה, מס השאלות, חלוקת הנקודות, כמות הבחירה, זמן הבחינה).

רכז המקצוע בכל בית-ספר יחבר ביחד עם צוות המורים שלו שאלון בית-ספרי המתאים לדרישות השאלון הבית ספרי יישלח לבדיקה של מפמ"ר או נציגיו ( מדריכים  אזוריים) הבחינות של התלמידים ייבדקו על-ידי צוות המורים בבית הספר.

הבחינות הבדוקות יישלחו לפיקוח. הפיקוח יערוך בדיקה חוזרת של מדגם מתוך הבחינות כדי לוודא את אמינות הבדיקה הבית-ספרית.

ז.  המעבר להערכה בית ספרית יחייב תהליך הדרגתי של הכשרת המורים ורכזי המקצוע. יש לתת את הדעת על תהליכי השתלמות מתאימים למורים מכהנים במערכת. חשוב שתהליכי ההשתלמות ישולבו במסגרות הזמן והמשאבים שמכתיבה רפורמת 'עוז לתמורה'.כמו כן יש לכלול את נושא ההערכה הבית ספרית בתכנית הלימודים במוסדות להכשרת מורים, עבור פרחי ההוראה שישתלבו במערכת בעתיד.

.

  1. 2.   שמירת מעמדם של מקצועות הבחירה

בתהליכי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה

 

כללי:

למדיניות הקבלה לאוניברסיטאות יש השפעה מכרעת על תכנית הלימודים בתיכון ועל מבנה בחינות הבגרות של כל תלמיד ותלמידה. על כן, יש לדאוג לתיאום בין ור"ה למשרד החינוך, לגבי ההיבטים הפדגוגים והחינוכיים של מדיניות הקבלה.

בחישוב ממוצע הבגרות של המועמדים לקבלה לאוניברסיטה נהוג לתת "בונוס" לציון במקצועות הנלמדים בהיקף מורחב. עד היום קיבלו כל המקצועות הנלמדים בהיקף מוגבר  בונוס אחיד, במטרה לאפשר לתלמידים חופש בחירה רחב ויכולת להתפתח ולהצליח במגוון תחומים.  לאחרונה התעוררה ביקורת בציבור ובאוניברסיטאות על הריבוי העצום של המקצועות ועל חוסר בסטנדרטיזציה אחידה. בקיץ 2011 הוחלט על ידי ור"ה לשנות את שיטת חישוב הממוצע של תעודת הבגרות של המועמדים לקבלה לאוניברסיטאות, ולהעניק בונוס מלא רק להרחבות במקצועות הליבה. החלטה זאת עוררה ביקורת ומחאה רחבה בציבור המורים והתלמידים, ושר החינוך החליט להקפיא את ההחלטה.

הבעיות בהחלטת ור"ה:

 

א.      צמצום הבונוס המלא בחישוב הממוצע, למקצועות הליבה בלבד, יגרום לפגיעה במקצועות לימוד רבים מתחומי מדעי הרוח, החברה, הטבע והאמנויות.

ב.      פגיעה באיכות ובהיקף של תעודת הבגרות: התלמידים יגבירו מקצועות בהם הם נבחנים ממילא במסגרת בחינות החובה, ולכן לימודיהם הנוספים במסגרת מקצועות המוגברים יהיו מצומצמים יותר.

ג.       פגיעה בחופש הבחירה של התלמידים וביכולת שלהם ללמוד ולהתפתח בתחומים שהם אוהבים ובהם הם מוכשרים. כתוצאה מכך תהיה פגיעה בחוויית הלמידה שלהם בתיכון, במוטיבציה שלהם ללמידה, וברוחב האופקים התרבותי שלהם כבוגרי מערכת החינוך וכסטודנטים באוניברסיטה.

ד.      פגיעה במורים רבים המלמדים את מקצועות הבחירה. צמצום הבחירה תביא לסגירת מגמות לימוד רבות ובעקבות כך לנשירתם מהמערכת של מורים איכותיים, בעלי תחומי עניין והתמחות ייחודיים ומגוונים. מורים אלה מהווים כיום דמויות משמעותיות לתלמידים כאנשי רוח ויצירה, וכדמויות חינוכיות.

 


המלצות:

 

א.      יינתן בונוס מלא בחישוב ממוצע הבגרות לכל מקצועות הבחירה המוגברים המוכרים כדיסציפלינה אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה.

ב.      קביעת קריטריון האקדמיות להבחנה בין מקצועות שיקבלו בונוס לאלה שלא יקבלו אותו תאפשר הרחבה והעמקה גם במקצועות הדורשים מיומנויות קוגניטיביות, ידע רחב, התמדה ויכולת הפשטה, כגון פילוסופיה, מחשבת ישראל, פסיכולוגיה, תיאטרון, מוסיקה, מחשבים, שפות, ועוד.

ג.       לא יינתן בונוס למקצועות אחרים,  שגם אם יש בהם התאמה לכישוריהם ולטעמם של תלמידים מסוימים, נתפסים כפוגעים ביוקרתה האקדמית של תעודת הבגרות הישראלית.

ד.      משרד החינוך יציב  קריטריונים גבוהים ואחידים בכל מקצוע המגיש תלמידים לבגרות בהיקף מוגבר (מבחינת כמות החומר, רמת הדרישות, מספר הטקסטים התיאורטיים הנלמדים וכולי) ויחודשו ההליכים של אכיפת קריטריונים אלה על-ידי המפמ"רים.


[1] במגזר הממ"ד והערבי 8 מקצועות חובה ועוד 2 מקצועות בחירה

מודעות פרסומת
  1. 24 ביולי 2012 ב- 1:23 am

    אני לא מפרט את כל הנושאים בנייר העמדה אליהם אני מסכים. אני מציין רק נושאים שנראים לי בעייתיים.
    1. עיקרון המודלוריות נועד לאפשר חלוקת עומס. יש לא מעט ילדים שביצוע מבחן אחד ואפילו המורכב משני חלקים או שלושה חלקים עם הפסקות יגרום להם להביע את ידיעותיהם בצורה פחות מיטבית. עיקרון המודולריות נועד לאפשר לרכז חומר לימודי ומיומנויות בשנה מסוימת ולהתקדם לחומר הבא, או לפרקים מתקדמים יותר בדרגת כיתה גבוהה יותר.
    2. בחינוך הטכנולוגי מכירים היטב את המושג שאלון בית ספרי באישור מפמ"ר. יש בעייה גדולה מאוד בשאלון כזה. לא תמיד השאלונים שמחברים מורים הם מהיימנים ותקפים. שאלון שאינו מהיימן ואינו תקף עדיף שלא יענו עליו כלל תלמידים. במקצועות מרובי נבחנים תהיה בעייה גדולה מאוד לבדוק את כל השאלונים הללו והפוך אותם לתקפים. אם נצמדים למודל של בחינות בכתב כבר עדיף המודל הקיים של אנשי מקצוע שמחברים את בחינות בוועדת בחינה, שאלות נבדקות מספר פעמים ע"י יו"ר הוועדה, מומחה מטעם גוף הפיתוח, עורכת לשונית, מורה בודק והמפמ"ר.
    3. החלופה הקיימת בחינוך הטכנולוגי היא מבנה מודלורי כדלהלן:
    כיתה י: 1 יח"ל ראשונה 50% בחינת בכתב ו- 50% בחינה בע"פ.
    כיתה יא': 2 יח"ל נוספות (המשלימות ל- 3 יח"ל דרישת מינימום) הם בחינת מעבדה לה יש מרכיב בכתב של 40% שנועד לבדוק מושגי ליבה שיותר קל לבדוק בכתב מאשר בע"פ. בחינת המעקב קשורה למעבדות ובית הספר בוחר את הנושאים הן לבחינת המעבדה והן לבחינת המעקב בכתב רק נושא אחד הוא חובה ומשותף לכלל בתי הספר. (ניתן להחליף בחינה זו בפרויקטון של 2 יח"ל שבו התלמיד מראה גם כישורים מעשיים כמו בבחינת המעבדה וגם כישורים עיוניים הנובעים מהתיעוד שהוא מכין עבור הפרויקטון.
    כיתה יב: רק 2 יח"ל הנוספות אלו שמשלימות ל- 5 יח"ל = מקצוב מורחב עם רמת העמקה גבוהה הם שאלון בכתב. בכל המקצועות ניתן לבצע עבודת גמר 5 יח"ל שהיא מנוף לפיתוח מצוינות ופיתוח כישורים מיוחדים של תלמידים בעלי סגנונות למידה מגוונים.

    הערה: המניע העיקרי של תנועת פקידי האוצר לצמצום שאלונים הוא מניע כספי. אולם אל לנו לשכוח שעיקר תקציב משרד החינוך הולך דווקא לתשלום משכורות מורים. כל צורות ההפרטה שקיימות במערכת החינוך בסופו של דבר מגיעות מתקציב משרד החינוך רק דרך רשתות חינוך, קבלני משנה ועוד. במקום לחפש דרך לחסוך יש לבטל את ההפרטה לחלוטין להחזיר את כל עבודות החוץ הבייתה, לאפשר יותר תקנים כדי שהמפמ"רים למשל יוכלו לעשות את עבודתם הפדגוגית ולהשקיע יותר בפיתוח המקצועי, המתמשך, האיכותי, של המורים ובפיתוח חומרי לימוד איכותיים לתלמידים. והעיקר להקטין את מספר התלמידים בכיתה במקום להגדיל את מספר המחשבים המתיישנים במהרה בבית הספר. עדיף להוריד מיסים על מחשבים לימודיים לתלמידים ולאפשר סביבת ענן ללמידה בבית הספר כך שלכל אחד יש גישה אל הענן מהמחשב האישי לו. המחשב האישי של התלמיד ישמש לו מחברת, ספרייה, מאגר משאבים, כלי לאיסוף מידע וניתוח אינפורמציה, כלי לעיבוד תמונה וסרטונים, כלי גיבוי לסמרטפון האישי שלו. וכל זה בסביבה נטולת בחינות בגרות חיצונית למעט שפת אם, אנגלית ומתמטיקה בהם כל תלמיד חייב להיבחן לפי תכנית לימודים שמדגישה את יישימות המיומנויות הנלמדות ומושגי הליבה הנרכשים לחיי היום יום של בוגר מערכת החינוך. תלמידים שרוצים מאוד ללמוד תכנית לימודים של מתמטיקה מוגבר או כל מקצוע אחר ש"מכין" לאוניברסיטה יוכלו לעשות זאת והאוניברסטיאות (בדיוק כמו בארה"ב) יכירו בהגברה זו כפטור מבחינת הכניסה לאוניברסיטה במתמטיקה ואנגלית למשל. חוג לימוד מסוים באוניברסיטה יוכל לתת בונוס למקצוע תיכוני שנלמד בתחום שלו (גם זה נעשה בארה"ב, למשל התכנית של הדרך להנדסה מעודדת תלמידי תיכון לקחת קורסים מורחבים בהנדסה בתיכון כדי לקבל העדפה בקבלה לבתי הספר האקדמיים להנדסה). כל זאת בסביבה המעודדת את מגוון מקצועות הבחירה בהן בתי ספר יקבלו אוטונומיה מוחלטת להרבות בחלופות להערכה דבר שיעודד פיתוח סגנונות לימוד מגוונים, נטיות עתידיות של תלמידים לתחומי עניין מגוונים ולפיתוח כישורים מיוחדים של כל התלמידים (ב- ה הידיעה כי לכל תלמיד חבוי הכישור המיוחד שלו והאופן המיוחד שלו בו הוא יכול להביע את עצמו ואת כישרונו) בעלי כישורי מיוחדים. כל זה בסביבה שבה לא סוגדים לעגל הזהב הראשון של זכאות לבגרות מינמליסטית שאינה מובילה לשום ניעות חברתית עתידית של המחזיק בה. כל זאת בסביבה בה לא סוגדים לעגל הזהב השני של המבחנים הבינלאומיים שאינם תורמים באמת לשום תהליך חינוכי מעבר ליצירת תעשייה נוספת של ספרים שמלמדים כיצד לעבור את הבחינה טוב יותר. כל זה בסביבה שבה מערכת החינוך אינה מהווה כלי למיון לאוניברסיטה. שהאוניברסיטה תמיין בעצמה במהלך השנה הראשונה.
    ולסיום, עדיף להשקיע את תקציב המדינה בשלושה נושאים:
    1. הגדלת משכורות המורים פי שניים.
    2. הקטנת מספר התלמידים ל- 20-24 תלמידים בכיתה.
    3. הגדלת התקנים במערכת החינוך התיכונית והאקדמאית כדי לאפשר לכל תלמיד להתחיל ללמוד בשנה הראשונה.
    נראה לי שגלשתי מתגובות לנייר עמדה משלי שנבצר ממני לפרסמו.

  2. 24 ביולי 2012 ב- 1:38 am

    ירון, ברור לגמרי שהמודולריות אמורה להקל על התלמידים שקשה להם להתרכז בבחינה אחת ארוכה, אבל אין בטענה הזו התייחסות לשתי נקודות שהועלו:

    1. פגיעה ברצף הלימודים בבית הספר, בייחוד אחרי פורים – לא רק בשכבת י"ב אלא גם בי'-י"א. אתה דיברת על תקציבי שכר – ריבוי הימים שבהם אין לימודים גורם גם לבזבוז כסף אדיר, על משכורות למורה שאינו מלמד.

    2. עבור חלק מהתלמידים בי'-י"א ההורמונים עדיין משתוללים ואין עדיין בגרות לבחינת הבגרות, כלומר יש גם תלמידים שנפגעים מהסידור הזה.

    האם מישהו ערך פעם מחקר מסודר כמה תלמידים מרוויחים מהפיצול וכמה מפסידים, או שכולם מדברים מתחושות הבטן שלהם?

  3. 24 ביולי 2012 ב- 7:40 am

    ראשית תודה לכותבי המסמך שהשקיעו כה רבות וכתבו מסמך רהוט, אולם לצערי אני לא יכולה להיות שותפה לו כאשר איחדתם את הנושאים השונים, אלא אם כן אתם מתכוונים להפריד אותם.
    ישנן שתי בעיות מרכזיות איתם אני לא יכולה להסכים –
    סעיף ה – "כל מקצועות הבחירה יוערכו בהערכה בית ספרית מלאה" – לא ישים!
    בלתי אפשרי!
    ראשית מדובר במקצועות של 5 יח"ל ! אי אפשר להפוך את כולו לבחינה בית ספרית.
    שנית , אני מסכימה לחלוטין עם סעיף 2 של ד"ר ירון דופלט ואצטט:
    "לא תמיד השאלונים שמחברים מורים הם מהיימנים ותקפים. שאלון שאינו מהיימן ואינו תקף עדיף שלא יענו עליו כלל תלמידים. במקצועות מרובי נבחנים תהיה בעייה גדולה מאוד לבדוק את כל השאלונים הללו ולהפוך אותם לתקפים."

    כיום כמדריכה אזורית, אני צריכה לאשר שאלת חקר אחת או שתיים בעבודת הביוחקר שמגישים התלמידים. קיים קושי גדול ולעיתים נוצר "פינג פונג" והרבה חוסר שביעות רצון כאשר יש צורך לתקן שוב ושוב את השאלה.
    אני לא רואה כיצד אתם מצפים שהמפמ"ר תוכל לאשר את הבחינות השונות בבתי הספר במקצוע נרחב כמו ביולוגיה אותו אני מלמדת.

    הבעיה המרכזית השניה שבגללה אני לא יכולה להיות חתומה על המסמך הוא סעיף הבונוסים. כן, אני בעד מתן בונוסים דיפרנציאליים, או לפחות בעד מתן בונוסים דיפרנציאליים בפקולטות השונות על פי דרישות הפקולטה.
    לא הגיוני שבקבלה למגמת הנדסה לדוגמא יתנו בונוס זהה למקצוע הפיסיקה כמו לזה של תאטרון או פרסום מצד שני אין שום היגיון במתן בונוס בפיזיקה לסטודנט בתאטרון.
    (במאמר מוסגר, אני גם לא רואה סיבה הגיונית לקיומם של 150 מקצועות. גם לחופש הבחירה יש גבולות, פרצנו אותם מזמן, אולם על זה לא "אלחם", מבחינת המסמך).

  4. ציונה
    24 ביולי 2012 ב- 9:15 am

    תודה לכותבי המסמך. מסכימה עם הערותיה של שושי.

  5. יעל גוראון
    24 ביולי 2012 ב- 9:39 am

    המסמך אכן רהוט ומורכב, יישר כוח גדול למי שעסק בכתיבתו ויש בו חלקים שאני חותמת עליהם לגמרי, אך לאחר שלמדתי את הנושא בימים האחרונים יש כאן רעיונות ופתרונות שאיני תומכת בהם- אני חושבת שאצטרף לאחד משני הניירות האחרים שנכתבו- אקרא בערב בעיון את החומרים ואבדוק מה קרוב ביותר לעמדתי הנוכחית. מקווה שהניירות עדיין לא נשלחים.

  6. 24 ביולי 2012 ב- 10:32 am

    לאור מה שנאמר בשלוש התגובות שמעלי, אני מציע להגיש את המסמך כתלקיט: מבוא משותף עם שמות כל המשתתפים בסדנה, ואחריו סדרת ניירות שכל אחד יוכל לחתום על חלק מהם או על כולם לפי רצונו. בנוסף, לדעתי כדאי לערוך את ההסתייגויות שנכתבו פה בטוקבקים ולהגיש גם אותן בתוך אותו תלקיט.

  7. 25 ביולי 2012 ב- 8:15 am

    בעוד אנחנו דנים במתן הבונוסים, הטכניון כבר עשה את הצעד.
    ראו הודעת הטכניון (שימו לב לקישור לטבלה)
    http://www1.technion.ac.il/_local/includes/blocks/news-items/120718-bonus/news-item.htm
    כמו כן שימו לב לידיעה ב ynet
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4260053,00.html

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    25 ביולי 2012 ב- 10:26 pm

    לאיתי ולכולם.

    אני ממש לא בעד תלקיט שיש בו ניירות שונים וכמעט סותרים, זה תוצר יצירתי מסדנא מעניינת אבל זאת לא המטרה. המטרה של כל אחד מאיתנו כאן היא באמת להשפיע, וכל אחד צריך להיות חתום על נייר ספציפי שהוא שלם איתו.

    לגבי פיצול הנייר שלנו בחזרה לשניים – אחד על צמצום שאלונים והשני על בגרויות פנימיות ובונוסים – אתיעץ עם עליזה רחל ואריק – השותפים לכתיבה ונחליט ונודיע.

    לשושי, כמובן שלא אנסה כאן לשכנע אותך לחתום, אבל רציתי להעיר בעניין הבונוסים שאני חושבת שיש לך טעות עמוקה ומהותית כשאת סבורה שתלמיד שעשה תאטרון 5 יחידות לא צריך לקבל בונוס מלא אם הוא הולך ללמוד פיסיקה.
    בהנחה שהדרישות הגבוהות בתיאטרון אכן ייאכפו כפי שן מוצבות בביתהספר שבו אני מלמדת
    אז תלמיד שעשה 5 יחידות התמודד עם משימות תובעניות מאד ברמה האנטלקטואלית הרגשית היצירתית והחברתית. וזה יעשה אותו סטודנט טוב יותר בכל תחום. מעבר לכךף אני אשמח מאד אם הפיסיקאים שלנו יהיו אנשים רחבי אופקים ובעלי השכלה הומניסטית וערכית. את הפיסיקה כבר ילמדו אותם במילא באוניברסיטה.

    לגבי שאר ההערות, אני לא מסכימה איתך, אני מבינה את כל הקשיים שאת מעלה ולא מזלזלת בהם אבל אני חושבת שהכל פתיר, והעיקר זה המהות, אוטונמיה למורים ואמון במורים זה שינוי מהותי שחיוני למערכת לדעתי. וכנראה שדעותינו כאן באמת כל-כך שונות שלא נוכל הליות חתומות על אותו נייר. לא נורא.

    אורית

  9. 26 ביולי 2012 ב- 4:04 am

    לאורית,
    שלא תביני לא נכון, אני מודעת לחשיבות של תאטרון , בתי למדה 5 יח"ל תאטרון בעידודי, ולמרות שזה עשה אותה אדם "טוב" יותר, ואני מאוד גאה במי שהיא, אני חושבת שזה ממש לא הכשיר אותה להיות סטודנטית בכל תחום. לו רצתה ללמוד הנדסה (והיא לא) לא הייתי מופתעת אם היו מעדיפים על פניה מועמדת שלמדה פיזיקה.
    (אגב בני למד בתיכון תקשורת 5 יח"ל ושמחתי על כך מאוד, הוא נהנה מכל רגע וזה העשיר אותו מאוד. כיום הוא עובד בערוץ 10 ושוב כנ"ל.)
    הבונוסים המורחבים הוצעו על ידי ור"ה גם למקצועות "ליבה" מורחבים (5 יח"ל) ממדעי הרוח, במטרה לעודד לימודים אלו מפאת חשיבותם וזה שוב חשוב ולגיטימי. אנשים שיש להם מכל העולמות זה נהדר.
    אני מודעת לקושי שהחלטת ור"ה עושה, ההחלטה הייתה "קשוחה", מנגד תמיד יישארו הרבה מאוד תלמידים שלא ירצו ללמוד פיזיקה או ביולוגיה וזה גם חשוב ולגיטמי (בהחלט לא כל אחד צריך ויכול) , אבל כאשר יש עלייה של 100% במספר הסטודנטים במדעי החברה, וירידה דרמטית במדעים ובמדעי הרוח, אני מבינה שור"ה לא רוצה למשוך סטודנטים דווקא למקצועות של מדעי החברה (הם יבואו במילא).
    לגבי המסמך – אנחנו לא יכולות להיות חתומות על אותו מסמך. מנגד, אני יכולה להבין אם תחליטו להביא את המסמך שנכתב כמסמך אחד, אבל אז אל תוסיפו את שמי, אין לי בעיה עם זה!

  10. ערן אסקרי
    27 ביולי 2012 ב- 3:24 pm

    כל הכבוד על ההשקעה. המסמך כתוב בצורה טובה ובהירה.

    אבל אני מוכרח לומר שאני דיי בדילמה עם עצמי.
    מצד אחד, אני שואל את עצמי האם הרעיונות המוצעים במסמך לא מקבעים את המצב הקיים? אני יודע שהמסמך נכתב לאחר חשיבה מעמיקה ומרובה ומוצעים בו פתרונות שיש בהם כדי להביא לשינויים כאלה ואחרים (ועם חלקם אני גם מסכים), אבל אני לא בטוח שהמסמך נוגע בלב הבעיה שנובעת מעצם התפישה הקיימת לפיה על פי ציוני המבחנים בכלל והבגרויות בפרט נמדדת המערכת (תלמידים, מורים ביה"ס וכו'). שכן, צמצום שאלונים ומועדים, בונוסים דיפרנציאליים כן או לא, מבחן חיצוני או בית ספרי, האם הם לא שינויים מינוריים בסופו של דבר, שיסיטו את הפוקוס מהדיון על עצם שיטת המדידה הבעייתית?
    מצד שני, ברור לי ששינוי מהותי, במיוחד במערכת כל כך גדולה ומסורבלת לא יכול להתרחש בבת אחת, אלא בשלבים ויכול להיות שדווקא השינויים האלה יכולים להיות צעד חשוב בדרך.

    לכן אני חושב שבנוסף לפרסום של מסמך כזה, צריכה להיות גם אמירה שמציבה את החזון אליו יש לשאוף (שגם עליו לא בטוח שכל משתתפי הסדנה מסכימים).
    אני לא מתיימר לכתוב כאן חזון כזה כרגע (אנסה לנסח משהו יותר רשמי) אבל צריכה להיות בו אמירה לפיה מבחן הוא כלי להערכת התלמיד, אבל הוא חלק ממערך שלם ומגוון של כלי הערכה (הערכת עמיתים, עבודת חקר, הערכה באמצעות דיונים על/עם תלמידים, הערכה על פי פרויקט מעשי וכו') ואין להתייחס לבחינות ככלי העיקרי להערכה (מכל הסיבות שנאמרו בסדנה ובפורום הזה, ולא אפרט אותן). יש לעודד/לאפשר/לחייב הערכה של תלמידים במגוון של כלי הערכה, החל בחינוך היסודי, דרך חטה"ב ועד להערכה שניתנת לתלמידים בסוף כיתה י"ב.

    ערן

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: