ראשי > הדעות שלכם > צמצום מספר מועדים ומספר שאלונים – טיוטה מס' 1

צמצום מספר מועדים ומספר שאלונים – טיוטה מס' 1

חברי הצוות: טובה חמו, אריק בנדק-חביב, שושי פולטין, עליזה קורב, רחל ארליך, יעל גוראון

נקודות רקע:

שושי – קושרת את מספר המועדים והשאלונים לזכאות – מספרם הרב נובע מהרצון להעלות את אחוזי הזכאות

אריק – מועדי החורף התחילו כמיועד לנבחני משנה והפך למב"ר

עליזה – צריך לתאר את המצב הקיים, את יתרונות השיטה (פירוק, מודולריות) ואת חסרונותיה

רחל – צריך לקחת בחשבון שחלק מה"פתרונות" יהיו באימוץ נושאים אחרים שיועלו ע"י קבוצות אחרות (עבודות, צמצום או הרחבת מקצועות), כמו"כ פירוק השאלונים נובע מבחינה של ידע ולא של חשיבה

טובה – הבעיה המרכזית היא פיצול השאלונים

יעל – אין לוח בגרויות מסודר מתחילת השנה, מה שמפריע לתהליך החינוכי ולא מאפשר למידה ברבעון האחרון; אריק – בנוסף, לא ניתן להכין תוכנית עבודה מסודרת למקצוע

אריק – חלון הראוה של ביה"ס בפני משה"ח חייב להכיל את הבגרויות

 הבעיות בשיטה הנוכחית:

 כללי:

–          משאבים כספיים מבוזבזים: שאלונים, רכזי בגרויות, משגיחים, מזכירות, ימי עבודה, מורה שיושב בחדר מורים במקום ללמד…

–          מאחר שהצלחת ביה"ס והמורה נמדדת דרך הבגרות – בתי הספר מייצרים מסלולים עוקפים להעלאת הציונים, כולל ריבוי אבחונים

בעיות של לוח זמנים:

–          לימודים בד-בבד עם בגרויות – ואח"כ צריך להחזיק את התלמידים עד ה-20 ביוני…

–          תלמידים שרוצים לגשת למספר מקצועות הגבר – פרויקטים באים זה על חשבון זה, ריבוי מקצועות הבחירה בעייתי למערכת בנוסף על המועדים הרבים. המשמעות: במחצית השניה נוכחים בו-זמנית רק חלק מהתלמידים. המשמעות: אין תהליך לימודי מסודר

–          תלמידי י, יא נבחנים במועדים שמותאמים לתלמידי כיתות יב  – מוביל לקיצור השנה גם לכיתות י-יא ללא סיבה

–          הבחירה של ביה"ס, לאיזה מועד להגיש, יחד עם ריבוי השאלונים – יוצר צפיפות גדולה מאד של בחינות (לעתים 3 בחינות ברבי-מלל בשבוע אחד) – ומאחר שהבחירה היא של ביה"ס אין למשה"ח יכולת לראות את הבעייתיות, יש תלמידים שנבחנים באותו יום ביותר מבגרות אחת (אין תיאום בין בחינות עיוניות וטכנולוגיות)

בעיות חינוכיות:

–          ריבוי המועדים – כיום תלמיד יכול להיבחן בשאלון במתמטיקה 8 פעמים – מסר בעייתי מבחינה חינוכית (הציון השנתי הופך חסר משמעות, אין הבנה של מועד אחרון)

–          מה מלמדים, מקצוע או בגרות?

–          מהלך של זילות הבגרות בוודאי ב-י"ב (למה צריך ללמוד, בסוף יהיו תגבורים)

–          בעיות משמעת לא מטופלות משום שהלו"ז נותן קדימות לבגרות או מתכונת על פני טיפול חינוכי

–          לא קורה כלום אם נכשלים בשאלון אחד במקצוע רב-יחידות, כי הממוצע יישאר "עובר"

בעיות בין מקצועות:

–          מקצוע שלא "ניגש" במועד מסוים הופך להיות משני למקצועות ש"ניגשים" – המערכת משתנה כל שבועיים, שעות רבות מתבטלות

בעיות בלמידה:

–          היבחנות בכיתה י לא מאפשרת צמיחה ובגרות של כתיבה וחשיבה כמו היבחנות בכיתה יב (ולכן כל מקצוע מלחם על זכותו להיבחן מאוחר ככל האפשר…)

–          התלמידים "מכניסים את המידע למגירות" (המורה, זה שיעור הסטוריה או ספרות? או: זה שייך לחומר של שנה שעברה… – חומר שמתבסס על ידע ומיומנויות קודמים לא בהכרח אפשרי לזכירה)

היתרונות:

–          מאפשרת קורסים סמסטריאליים לתלמידי מב"ר-אתג"ר ודומיהם

–          מאפשרת העלאת זכאות

–          חוויית ההצלחה של תלמידים בשאלון קל, בעיקר כשמדובר בתלמידים חלשים

 

המלצות – קווים מנחים לפתרון:

 

–          לבטל את האפשרות להיבחן בבחינות הבגרות בכתה י'? או להפחית למינימום בחינות מוקדמות

–          לבטל מועדי ב' במתמטיקה ואנגלית

–          פרסום לוח הבגרויות בתחילת השנה

–          הקצאת זמן בחינות מוגדר בלוח השנה – לא בתוך לו"ז למידה, כולל זמן מוגדר לסיום הלימודים, זמן לבחינות מתכונת וזמן לבחינות בגרות

–          הגדרת מקצועות היבחנות לכל שנה, וקביעת מועדי היבחנות בהתאם (לכיתות י"ב בכפוף למועדי הגיוס, תוך כדי העברת מחזור אוגוסט לספטמבר, ובכיתות י-יא מאוחר יותר)

–          לבטל מועדי חורף בבתי ספר אינטרניים, לאפשר רק לתלמידי מב"ר ואתגר בכפוף להוראה סמסטריאלית ולרישום בכיתות אלה

–          צמצום מספר המקצועות ואיחודם לבחינות מרכזיות – האם חלק מהמנדט של הקבוצה הזאת?

–          מעבר מבחינת ידע לבחינת מיומנות, ואז:

בחינה מסכמת אחת בכל מקצוע, בהתאם להיקף היחידות

לבחון עם חומר פתוח – אין צורך בכ"כ הרבה מועדים לבחינה באותו חומר

מטלת ביצוע משמעותית בכל מקצוע תוריד שאלון ותוכל להיכנס לתוך הלימודים הסדירים אם תיכלל כחלק משמעותי מן הציון

מודעות פרסומת
  1. 17 ביולי 2012 ב- 7:29 pm

    בהקשר לצמצום מספר השאלונים ונושא הזכאות לבגרות:
    זכאות לבגרות – בואו לא נתבלבל זה שאחוז הזכאות כביכול עלה מ- 20% לפני שנים ול- 50% בשנים האחרונות זה אינו אומר שזה מגדיל את הניעות החברתית בעקבות תעודת הבגרות . רק ל- 25
    5 יש בגרות איכותית שמאפשרת להם להתקבל ללימודים על תיכוניים.
    בחינוך הטכנולוגי כבר שנים יש המשך לימודים מיד לאחר יב'. תנאי הקבלה הוא: מינימום 7 יח"ל במגמה טכנולוגית (יחידה אחת חובה במקצוע מדעי) ועוד 7 יח"ל במקצועות הליבה: 3 יח"ל מתמטיקה, 3 יח"ל אנגלית ו- 1 יח"ל הבעה עברית. למעשה תנאי קבלה אלו מהווים מפץח שפותח דלת רחבה מאוד ללימודי טכנאים ובדרך כלל ממשיכים אלו אל עבר דיפלומת ההנדסאי. בוגר שיש לו תעודת הנדסאי יכול להשתלב מיידית בשוק העבודה בתפקידים מאתגרים, מעניינים ועם משכורת התחלתית של 9000 ש"ח שיכולה בקלות לטפס תוך מספר שנים מועט ביותר לעבר 15,000 ש"ח ויותר.
    אני, בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, עם תעודת בגרות איכותית 5 יח"ל מתמטיקה, אנגלית ופיסיקה, בגלל שהשקעתי את י' ויא בהדרכה בצופים, התעודה לא הייתה מספיק טובה בשביל להתקבל לטכניון. כאשר אמרו לי לך תעשה שנה מכינה ותשפר את ציונך עברתי את הכביש אל ביה"ס להנדסאים מבוגרים ולאחר שנתיים יצאתי משם עם דיפלומת הנדסאי ותעודת הוראה של הנדסאים להוראה (שלצערי ביטלו בשם עגל זהב אחר = רק אקדמיים יכולים להיות מורים במערכת החינוך הישראלית).
    זה שהייתה לי דיפלומה של הנדסאי איפשרה לי גם לעבוד, וגם חצי שנה מאוחר יותר להיכנס ללימודים אקדמאים בטכניון, לסיים אחרי 4 שנים ולא אחרי 3 כפי שיכלתי, אבל לפרנס משפחה תוך כדי. הדיפלומה של ההנדסאי לא הפריעה לי אח"כ לעשות תואר 1, 2 ו- 3 בטכניון, ולהיות שנתיים בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב ולהתקבל להיות אסיסטנט פרופסור בוירגיניה טק. לחברים שלי זה לא הפריע לטפס בסולם התפקידים במפעלים בתחום הנדסת מכונות ותחומים אחרים ולהגיע למשכורות מאוד גבוהות וזאת מבלי להמשיך ללמוד, הם למדו תוך כדי עבודה והפכו להיות מומחים בתחומם.
    זאת ניעות חברתית, ולא תעודת בגרות שאינה שווה (סליחה על החומרה) את הנייר שעליה היא מודפסת.
    אם כך, תנאי קבלה למכללות להנדסאים צעירים קיים כבר כיום והוא ללא בגרות.
    דרך אגב, כדי לעבוד עם סיווג מקצועי מספיק 7 יח"ל טכנולוגיות אפילו ללא 7 יח"ל האחרות, ואגף הבחינות מפיק לכל בוגר שביה"ס מבקש עבורו תעודה רשמית של משרה"ח שנקראת תעודה טכנולוגית איתה ניתן לגשת למשרד התמ"ת ולהוציא פטור מסוג מקצוע במגוון תחומי דעת. פטור זה כמובן מאפשר לגשת לבחינות של סוג 2 ואח"כ סוג 3 שזה טכנאי +.

    בנושא צמצום השאלונים: ראוי לזכור שיש ילדים שמאוד קשה להם להתמודד עם כמות כל כך אדירה של חומר ברמה של 5 יח"ל. זה שאני עשיתי מבחן מתמטיקה שהיה מורכב משני חלקים ביום אחד זה שכולם יעשו כך. דווקא צמצום השאלונים עלול להוריד את הזכאות אפילו לבגרות איכותית. אני חושב שכל נייר עמדה שיצא ממטבח הסדנא שלנו חייב לכלול את העקרונות הבאים:
    יותר הערכה תהליכית, הערכה מעצבת והערכה פנימית של המורים את התלמידים לאורך תהליך הלמידה ומתן ציון מסכם המבוסס על הערכה זו שיוכר בתעודת הבגרות כמו כל ציון אחר.
    יותר הערכה של ההתקדמות כתוצאה ממאמץ והשקעה של התלמיד בתהליך, והצגת התוצרים של תהליכים אלו בפני קהלים מגוונים כמו הורים, קהילת בית הספר, הקהילה בשכונה/בעיר, ו/או בתחרות ארצית או בתערכוה ארצית.
    3 מקצועות הליבה ההכרחיים אינם יכולים להישאר במתכונת של היום: אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לקורא, לנתח טקטס ולהציג את חוות דעתם עליו בשפה שלהם שתהיה מובנת גם אם לא ספרותית. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לדבר אנגלית בצורה שוטפת גם אם אין להם אוצר מילים של אנגלי מאוקספורד ומבטא מקיימברידג'. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לאסוף מידע באנגלית ולהשתמש בו לצרכים שלהם למשל בעבודה שהם מכינים על נושא שמעניין אותם. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים להשתמש במתמטיקה בחיים שלהם. זאת הרמה הבסיסית שלה צריך להכין סטנדרטים המוסכמים על אנשי מקצוע ואפשר להסכים על בחינות חיצוניות שיבטיחו ש- 100% מתושבי המדינה יהיו אוריינים לפי הסטנדרטים הללו.
    בנפרד יכינו המומחים תכניות לימודים למתמטיקה מורחב, אנגלית מורחב מדעים מורחב ספרות מורחב, הסטוריה מורחב, הנדסת מכונות מורחבת כדי שכל מי שרוצה להגביר את לימודיו מראש ילמד תכנית כזאת שתאפר לאוניברסיטאות להכיר בלימודים אלו אפילו עד כדי מתן פטור מקורסים התחלתיים באקדמיה (זה דרך אגב פועל בארה"ב, האוניברסיטאות הציבוריות מכירות במתמטיקה מורחב וגם בהנדסה מורחב שתלמידים לומדים בתיכון ומקבלים פטורים מבחינת כניסה, ובמקרה של קורסי הנדסה בתיכון – פטור מקורסי מבוא בהנדסה בתוך האוניברסיטה.
    אעצור כאן למרות שנראה לי שאני יכול להמשיך לכתוב עוד.
    ברכה,
    ירון

  2. 17 ביולי 2012 ב- 7:31 pm

    התכוונתי 25% ….

    דר' ירון דופלט :
    בהקשר לצמצום מספר השאלונים ונושא הזכאות לבגרות:
    זכאות לבגרות – בואו לא נתבלבל זה שאחוז הזכאות כביכול עלה מ- 20% לפני שנים ול- 50% בשנים האחרונות זה אינו אומר שזה מגדיל את הניעות החברתית בעקבות תעודת הבגרות . רק ל- 25
    5 יש בגרות איכותית שמאפשרת להם להתקבל ללימודים על תיכוניים.
    בחינוך הטכנולוגי כבר שנים יש המשך לימודים מיד לאחר יב'. תנאי הקבלה הוא: מינימום 7 יח"ל במגמה טכנולוגית (יחידה אחת חובה במקצוע מדעי) ועוד 7 יח"ל במקצועות הליבה: 3 יח"ל מתמטיקה, 3 יח"ל אנגלית ו- 1 יח"ל הבעה עברית. למעשה תנאי קבלה אלו מהווים מפץח שפותח דלת רחבה מאוד ללימודי טכנאים ובדרך כלל ממשיכים אלו אל עבר דיפלומת ההנדסאי. בוגר שיש לו תעודת הנדסאי יכול להשתלב מיידית בשוק העבודה בתפקידים מאתגרים, מעניינים ועם משכורת התחלתית של 9000 ש"ח שיכולה בקלות לטפס תוך מספר שנים מועט ביותר לעבר 15,000 ש"ח ויותר.
    אני, בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, עם תעודת בגרות איכותית 5 יח"ל מתמטיקה, אנגלית ופיסיקה, בגלל שהשקעתי את י' ויא בהדרכה בצופים, התעודה לא הייתה מספיק טובה בשביל להתקבל לטכניון. כאשר אמרו לי לך תעשה שנה מכינה ותשפר את ציונך עברתי את הכביש אל ביה"ס להנדסאים מבוגרים ולאחר שנתיים יצאתי משם עם דיפלומת הנדסאי ותעודת הוראה של הנדסאים להוראה (שלצערי ביטלו בשם עגל זהב אחר = רק אקדמיים יכולים להיות מורים במערכת החינוך הישראלית).
    זה שהייתה לי דיפלומה של הנדסאי איפשרה לי גם לעבוד, וגם חצי שנה מאוחר יותר להיכנס ללימודים אקדמאים בטכניון, לסיים אחרי 4 שנים ולא אחרי 3 כפי שיכלתי, אבל לפרנס משפחה תוך כדי. הדיפלומה של ההנדסאי לא הפריעה לי אח"כ לעשות תואר 1, 2 ו- 3 בטכניון, ולהיות שנתיים בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב ולהתקבל להיות אסיסטנט פרופסור בוירגיניה טק. לחברים שלי זה לא הפריע לטפס בסולם התפקידים במפעלים בתחום הנדסת מכונות ותחומים אחרים ולהגיע למשכורות מאוד גבוהות וזאת מבלי להמשיך ללמוד, הם למדו תוך כדי עבודה והפכו להיות מומחים בתחומם.
    זאת ניעות חברתית, ולא תעודת בגרות שאינה שווה (סליחה על החומרה) את הנייר שעליה היא מודפסת.
    אם כך, תנאי קבלה למכללות להנדסאים צעירים קיים כבר כיום והוא ללא בגרות.
    דרך אגב, כדי לעבוד עם סיווג מקצועי מספיק 7 יח"ל טכנולוגיות אפילו ללא 7 יח"ל האחרות, ואגף הבחינות מפיק לכל בוגר שביה"ס מבקש עבורו תעודה רשמית של משרה"ח שנקראת תעודה טכנולוגית איתה ניתן לגשת למשרד התמ"ת ולהוציא פטור מסוג מקצוע במגוון תחומי דעת. פטור זה כמובן מאפשר לגשת לבחינות של סוג 2 ואח"כ סוג 3 שזה טכנאי +.
    בנושא צמצום השאלונים: ראוי לזכור שיש ילדים שמאוד קשה להם להתמודד עם כמות כל כך אדירה של חומר ברמה של 5 יח"ל. זה שאני עשיתי מבחן מתמטיקה שהיה מורכב משני חלקים ביום אחד זה שכולם יעשו כך. דווקא צמצום השאלונים עלול להוריד את הזכאות אפילו לבגרות איכותית. אני חושב שכל נייר עמדה שיצא ממטבח הסדנא שלנו חייב לכלול את העקרונות הבאים:
    יותר הערכה תהליכית, הערכה מעצבת והערכה פנימית של המורים את התלמידים לאורך תהליך הלמידה ומתן ציון מסכם המבוסס על הערכה זו שיוכר בתעודת הבגרות כמו כל ציון אחר.
    יותר הערכה של ההתקדמות כתוצאה ממאמץ והשקעה של התלמיד בתהליך, והצגת התוצרים של תהליכים אלו בפני קהלים מגוונים כמו הורים, קהילת בית הספר, הקהילה בשכונה/בעיר, ו/או בתחרות ארצית או בתערכוה ארצית.
    3 מקצועות הליבה ההכרחיים אינם יכולים להישאר במתכונת של היום: אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לקורא, לנתח טקטס ולהציג את חוות דעתם עליו בשפה שלהם שתהיה מובנת גם אם לא ספרותית. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לדבר אנגלית בצורה שוטפת גם אם אין להם אוצר מילים של אנגלי מאוקספורד ומבטא מקיימברידג'. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים לאסוף מידע באנגלית ולהשתמש בו לצרכים שלהם למשל בעבודה שהם מכינים על נושא שמעניין אותם. אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים להשתמש במתמטיקה בחיים שלהם. זאת הרמה הבסיסית שלה צריך להכין סטנדרטים המוסכמים על אנשי מקצוע ואפשר להסכים על בחינות חיצוניות שיבטיחו ש- 100% מתושבי המדינה יהיו אוריינים לפי הסטנדרטים הללו.
    בנפרד יכינו המומחים תכניות לימודים למתמטיקה מורחב, אנגלית מורחב מדעים מורחב ספרות מורחב, הסטוריה מורחב, הנדסת מכונות מורחבת כדי שכל מי שרוצה להגביר את לימודיו מראש ילמד תכנית כזאת שתאפר לאוניברסיטאות להכיר בלימודים אלו אפילו עד כדי מתן פטור מקורסים התחלתיים באקדמיה (זה דרך אגב פועל בארה"ב, האוניברסיטאות הציבוריות מכירות במתמטיקה מורחב וגם בהנדסה מורחב שתלמידים לומדים בתיכון ומקבלים פטורים מבחינת כניסה, ובמקרה של קורסי הנדסה בתיכון – פטור מקורסי מבוא בהנדסה בתוך האוניברסיטה.
    אעצור כאן למרות שנראה לי שאני יכול להמשיך לכתוב עוד.
    ברכה,
    ירון

    • 20 ביולי 2012 ב- 1:23 am

      שלום ירון, אני מנסה להבין טוב יותר את עמדתך:

      1. המדינה מחויבת להעניק לכל אחד מסלול להכנסה טובה, לא בהכרח דרך השכלה אקדמית.

      2. במסלול הטכנולוגי דרישות המינימום במקצועות העיוניים צריכות להיות אחרות מדרישות המינימום במסלול העיוני.

      3. דרישות המינימום באנגלית, מתמטיקה ושפת אם גם בחינוך העיוני (?) צריכות להיות אחרות – מוכוונות לחיי יום יום, אזרחות ותעסוקה.

      האם אני בכיוון?

  3. רחל ארליך
    22 ביולי 2012 ב- 7:46 am

    באמת יש מקום לבדוק, מדי כעשור-שניים, את המיומנויות הדרושות כמינימום לעשורים הבאים. אלא שבדיקה זו צריכה להיעשות במקביל לבדיקה חוזרת ונשנית של מסד ידע בסיסי של אדם בוגר (מה שהוגדר כידע משותף של בוגרי מערכת החינוך). אני מאמינה שאדם צריך להיות חשוף לתחומים נוספים מלבד תחום עיסוקו הצר, ובוודאי שבשנות התיכון – לפני שהוא פונה להכשרה מקצועית ומצמצם את עולמו (עומק ע"ח רוחב אופקים). הרחבת היריעה בשנות התיכון תאפשר גם בחירה מושכלת יותר בהמשך.
    בכל מקרה, הגיע הזמן להבין שמסלולים שונים מצריכים מיומנויות יסוד שונות. בכך יש, מבחינה מסוימת, נסיון להחזיר את החינוך הטכנולוגי לתהילת-העבר שלו – ואני בהחלט בעד, בוודאי עבור תלמידים רבים הסובלים במערכת הנוכחית.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: