ראשי > דעות של אחרים > בחינות הבגרות – שאלות מרכזיות ועמדה אישית / רוני פיזם

בחינות הבגרות – שאלות מרכזיות ועמדה אישית / רוני פיזם

רוני פיזם, מורה לכימיה ומתמטיקה מטבעון, רצה מאוד להגיע לסדנה שלנו. במקום זאת, הוא שולח לנו את דעתו בנושא וישמח לשתף פעולה עם מורים נוספים הקרובים לעמדותיו בכתיבת נייר לוועדה

שאלות מרכזיות בנושא בחינות הבגרות.

  1. האם נדרשת/רצויה תוכנית לימודים (סילבוס) מחייב לכל נושא שמלווה בספרי לימוד מאושרים?
  2. אם כן, האם כל תוכנית הלימוד חייבת להיות אחידה או שיקבע בסיס מחייב ואליו יתווספו פרקי בחירה?
  3. האם תוכנית ארצית אחידה "מיישרת קו" בין שכבות שונות באוכלסיה ומצמצמת פערים? האם תוכניות בית ספריות עצמאיות יגדילו פערים?
  4. מהם מקצועות שחובה להיבחן בהם כתנאי לקבלת תעודת בגרות?
  5. האם ההיבחנות חייבת להיות בחינה חיצונית?
  6. האם הבחינות הן מסכמות, בי"ב, או שיש לפרוס אותן?
  7. האם כדאי לפצל שאלוני בחינה לתתי שאלונים להבחן בהם בהדרגה?
  8. האם לאפשר לתלמידים להבחן במועד חורף, או להשאיר אותו אך ורק לשיפור ציון?
  9. האם יש דרך יעילה יותר לארגון הבחינות ולדחות התחלה לראשית יוני וע"י כך להבטיח לפחות חודש לימודים סדיר בכל שנת לימודים?
  10. האם יש לאפשר היבחנות בבחינות בגרות בכיתה י'?

 להלן חלק מהתשובות שלי

  1. תוכנית לימודים מרכזית מחייבת – תוכנית לימודים וספרי לימוד מקילים  גם על המורים וגם על התלמידים. יש הגדרת יעדים ברורה . במערכת המונית של אלפי מורים אין זה הגיוני לתת לכל מורה ומורה להתחיל לבנות מחדש את תוכנית הקורס, לבנות עזרי לימוד ולכתוב ספרי לימוד. זה יקשה על קליטת מורים חדשים ובזבוז אנרגיה אדיר. מעבר לכך ועדת המקצוע שמורכבת מאנשי אקדמיה יכולה לדאוג ולרענן נושאי לימוד ולעדכן אותם, דבר שיקשה על המורה הבודד.
  2. רמת האחידות הרצויה של תוכנית הלימודים  – הביקורת העיקרית שדורשת הרחבת חופש הפעולה מגיעה ממקצועות החובה . לעומת זאת במקצועות הבחירה כמו כימיה ביולוגיה ובודאי שבתחומי האומנות יש תוכנית חובה שמקיפה ב70% מהחומר (לדוגמא בכימה 3 יחידות ראשונות ועוד חצי יחידה בהשלמה ל 5 היא תוכנית ארצית מחייבת ,אבל ביחידת המעבדה כל מורה בוחר את ניסוי החקר שמתאימים לו וגם ובחצי היחידה שמשלימה ל 5יחידות המורה מלמד פרק בחירה מתוך מגוון פרקים) כנ"ל בביולוגיה ובאומנות. גם הציון הסופי חלקו משקף בחינה בכתב וחלקו בהתנסות ובכתיבת עבודה אישית (בדרך כלל יחידת המעבדה). שילוב של גרעין מחייב עם בחירה של עד 25% זהו שילוב מנצח
  3. תוכנית ארצית לעומת תוכניות ייחודיות בהקשר של שוויון – אין ספק שברמה הלאומית חשוב שהתלמיד בקרית שמונה ילמד לקראת אותה בחינה כמו התלמיד בתל אביב.
  4. מהם מקצועות החובה? אני מניח שזה לא ישתנה. מתמטיקה ,אנגלית, עברית ומסיבות פוליטיות לא נוכל להתחמק מתנ"ך לפחות יחידה אחת שעוסקת בתקומת העם היהודי במאה ה20. לאור החשש לעתידה הדמוקרטי של ישראל אסור לוותר על בחינה באזרחות בהיקף של יחידה אחת באזרחות שמווספת אליה עבודה אישית ,שחלקה יכול להיות פרויקט מחויבות אישית. כל תלמיד כמובן יבחן בבחינה במקצוע אחד מורחב ויהיה חייב בבחינה פנימית בהיקף ששוה ערך ל3 יחידות במקצוע נוסף (לדוגמא  5 יחידות פיזיקה חיצוני ו3 יחידות כימיה פנימי)  בנוסף לכך התלמידים יחויבו בלימוד מקצועות מגוונים במיוחד בכיתה י' לצורך ההשערה והסכלה רחבה, תלמידי מדעים ילמדו קורס בתאטרון, לדוגמא, ותלמידים הומנסטיים קורס במדעים.

 תשובות לשאלות מ 5 והלאה (דרכי היבחנות ומועדי הבחינות)

אין לקיים בחינות בגרות בכיתה י' מכל סיבה שהיא. גם לא במסלולי בגרות מצומצמת.

אין לקיים בחינות חורף, אלא אך ורק לשיפור ציון על מקצוע שתלמיד נבחן בקיץ של יא'.

לרכז את בחינות הבגרות ,לצמצם את מספר השאלונים בדיוק כפי שנעשה בתוכנית החדשה במתמטיקה ל4 ו 5 יחידות. במקום שלשה שאלונים שניים בלבד. צריך לאפשר למידה רציפה עד כמה שניתן

ניתן בקלות לארגן את לוח בחינות הבגרות, אפילו הנוכחי בצורה יעילה הרבה יותר ולהתחיל אותן רק בחודש יוני. התנאי הוא קביעת מסגרת עבודה מחייבת לבתי ספר . לדוגמא כיום יש שלשה תאריכים להיסטוריה ( שני מועדים להיסטוריה ומועד לאזרחות) . חיוב בתי ספר לבחינה ביא של היסטוריה וביב בחינה באזרחות ,כאשר יום הבחינה יהיה אותו יום יקטין את לוח הבחינות ויקבע מסגרת עבודה ארצית. כנ"ל תאריך הבחנות אחד למקצוע בחירה ותאריך אחד לבחינה פנימית במקצוע בחירה ב' ( ביום הבחירה של מקצוע א' יתקימו גם הבחינה בכימיה וגם בביולוגיה וגם בפיזיקה )

נ.ב. לצערי לא השתמשתי במילים גבוהות כמו הערכה חלופית , הוראה בגישת חקר וכו'. זה מרחב הפעולה של המורה. גם היום אם נכנס לשעורים של 10 מורי כימיה ,אפילו שמלמדים לפי אותה תוכנית, הדינמיקה בשעור שונה, גיוון אמצעי ההוראה שונה וזה קורה גם כאשר התוכנית מחייבת.

מודעות פרסומת
  1. 15 ביולי 2012 ב- 11:30 pm

    רוני,
    אנחנו בהחלט חולקים את אותם דעות.

  2. לימור עוז
    16 ביולי 2012 ב- 2:56 pm

    רוני, מסכימה איתך ברוב הנקודות. עם זאת יש לאפשר, לדעתי, לתלמידים לשפר ציונים במועדי חורף וקיץ, כך שעדיף לא לקבוע מועד בחינה לשני מקצועות.בענין מקצוע העברית- שפת אם- כנהוג בעולם, שפת אם נלמדת בהיקף נרחב, רק בארץ אנגלית בהיקף 3-5 יח"ל ואילו עברית, שפת האם- 2 יח"ל. בושה! שלא לדבר על שאלון ב' בעברית, שתכניו שווי ערך ל-2 יח"ל, ועדיין לא נמצא התקציב לאשר זאת, משמע- להוסיף שעות לימוד ב-יא'.

  3. 16 ביולי 2012 ב- 7:22 pm

    לימור,
    מועדי החורף ומועד ב' הן מה"רעות החולות" של המערכת. מועד ב' מקצר את שנת הלימודים, כי הקדימו בגללו את כל הבחינות, ואילו מועד חורף נעשה במקביל ללמידה ה"רגילה", כך שהלימודים הסדירים נפגעים מאוד.

  4. תמר
    17 ביולי 2012 ב- 12:40 pm

    רוני שלום,
    גם אני כמו לימור מסכימה איתך ברוב הנקודות. אני רוצה להתייחס לרעיון שהעלית לגבי ארגון יעיל יותר של מועדי בחינות. לא פעם מצאתי את עצמי נאלצת לכתוב מבחן בגרות (פנימית, שהוא כמו מבחן בגרות רגיל על כל המשתמע מכך) כיוון שלתלמידיי נקבע מועד אחד לכמה מקצועות בחירה (אותו היום וכמעט אותה השעה) .להצעתי שאותו צוות שכותב את מבחן הבגרות, יכתוב מבחן נוסף ויכניסו לכספת וייעשה בו שימוש רק במקרים כמו שהצגתי, נעניתי בכך שהצוות עובד מאוד קשה ואינו יכול לעשות זאת. לפי מיטב ידיעתי, בארועים כאלה כמו הצלבת תאריכים במקצועות כגון ביולוגיה, כימיה, פיזיקה המורים לא כותבים את מבחני הבגרות אלא נשלח להם מבחן נוסף למועד נוסף !!! ואין הכוונה למועד ב'. חשוב לי שתזכור שלאיחוד בחינות במקצועות בחירה למועד אחד יש השלכות שהן לא חביבות (עליי) כלל. כתיבת מבחן כזה הוא מורכב, מחייב אישורים אחרי תיקונים של הלוך ושוב וכמובן שעות רבות של עבודה שברור ש אין עלייהן תגמול.

  5. נועה
    29 באוגוסט 2017 ב- 4:07 pm

    האם אנו חוששים רק לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולא חוששים לעתידה היהודי? מדוע אתה כותב בבוטות שכזו שאי אפשר להתחמק מהחובה לעשות בגרות בתנ"ך ומנגד אתה אומר שכ"כ חשוב שאזרחות יהיה מקצוע חובה? לדעתי האמירה הבוטה כי הבחירה שתנ"ך הוא מקצוע חובה נובעת משיקולים פוליטיים היא ממש לא אובייקטיבית ואפילו בעלת מטרה. גם אם מדובר בשיקול פוליטי, אין לי ספק כי הדעה שלך ושל כל המזדהים איתך משקפת מצב חמור מאוד של אזרחים יהודיים בישראל שמתנכרים לזהותם.

  1. 30 ביולי 2012 ב- 11:56 pm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: