ראשי > הדעות שלכם > בחינות בגרות – חומר למחשבה / אריק בנדק חביב

בחינות בגרות – חומר למחשבה / אריק בנדק חביב

אריק מעלה נקודות חשובות שבד"כ נותרות בצל בדיונים על הבגרויות, אתם מוזמנים להגיב

ריבוי הזדמנויות לבחינה: עברנו את הגבול?

ערכתי פעם לצורך הענין בדיקה: כמה פעמים תלמיד יכול לגשת לאותה בחינת בגרות, למשל מתמטיקה: נניח שהשאלון היה 35001 או כיום 35801 – בכיתה י' פעמיים, בכיתה יא – 3 פעמים, בכיתה יב – 3 פעמים = סה"כ 8 פעמים. כך גם באנגלית. במקצועות אחרים – יכול תלמיד לגשת עד 5 פעמים במהלך לימודיו בתיכון. חלק אף יגשו לקורס קיץ "מחצית שלישית" – יש לי תלמידה שלמדה לעברית שאלון 2 – 5 פעמים.- כולל שני קורסי קיץ. בחינות חורף קיץ – משאבי הלמידה ביה"ס, קורסי קיץ – משאבי תלמיד[?] – אגב, 99% מהלומדים בקורסים עוברים את הבגרות, מה זה אומר על מורי ביה"ס, מה זה אומר על הקורסים הללו?

תוכניות לימודים 

במקרה שלי "ספרות 2 יח"ל" – תוכנית לימודים קונטרוברסלית במיוחד.[הרכבה, הדגשים המופיעים בה, בחירת היוצרים, התיחסות להיסטוריה הישראלית, היהודית וכו'] היקף ענק ל- 160 שעות המוקדשות ל- 2 יחידות, למי שלא ערך ספירה של מספר היצירות – אני מזכיר: 12-15 שירים, 9 ספורים קצרים, שני רומאנים, שני מחזות + הדרכה בכתיבה על "טקסט לא ידוע". ברור שספרות הוא מסוג המקצועות הדורש "הפנמה", מורכבות, התמודדות עם ידע "עמום" "חידתי" ידע הדורש ידע עולם נרחב. מהן הציפיות האמיתיות של משרה"ח מתוכנית כזו?

תלמידי מב"ר-אתג"ר

בשם שיוויון ההזדמנויות ומתן אמצעים לחלשים לזכות בתעודת הבגרות, ישנם תלמידים הלומדים בכיתות קטנות – עד 25 ילדים בכיתה. כל מקצועות הלימוד מקבלים "תוספת שעות" [האמנם? האם נבדק פעם באמת לאן הולכות כל השעות? האם מורה באמת מקבל את כל הקצאת השעות? ] והקורסים נוטים להיות ממוקדי בגרות, ממוקדי הצלחה. לדוגמה – לאחרונה נפתח קורס מקוון בשיתוף שפ"י ומפמ"ר ספרות להוראת תלמידים "מאתגרים". אסטרטגיות ההוראה הן של "הוראה מתקנת" והפעלתן בכיתות "רגילות" או מב"ר. ברור לכל בר דעת שאם אין הקצאת שעות סבירה ולאורך השנה, אף תלמיד לא באמת יפנים את השיטות הטובות מאוד. והמורה, נו כן, המורה הפך ממומחה למקצוע ההוראה למומחה להוראה מתקנת, שמצריך יותר מהשתלמות בת 56 שעות.

לקויות למידה

פסיכולוגים חינוכיים מאשרים התאמות דרכי היבחנות. הבעיה נמצאת ברמה 3 . לאלה שאינם יודעים – רמה 1+ רמה 2 הן התאמות שביה"ס יכול לאשר בעקבות המלצה של הפסיכולוג באבחון "פסיכו-דידקטי, או דידקטי לבד, רמה 3 היא התאמה המשנה את המבחן באופן חריג, ולכך נדרש אישור של וועדת חריגים/וועדת התאמות או כל שם אחר. ברמה 3 ישנם שלושה + 1 אישורים: המרת מתמטיקה למקצוע מדעי אחר (ברוב המקרים ביולוגיה), מבחן מותאם (הורדת כמות החומר עליו נבחן התלמיד), מבחן בעל פה, ואישור מיוחד בעברית – הקראת שאלון, כי זה משנה את מבנה המבחן לטענת מפמ"ר לשון. ברור שהבעיה המתעוררת היא בבחינות בעל פה. בתי ספר רבים אינם מסוגלים לספק "בוחן בעל פה" שהוא מורה באותו מקצוע שלא לימד את התלמיד. מעבר לסוגיית ה"אובייקטיביות" בבחינה הזו, מורה מאותו ביה"ס, כמו מורים לא משוחחים בינם לבין עצמם? פעמים רבות כמות התלמידים הנבחנים בעל פה כל כך גבוהה שאין מורים פנויים. כך קרה בגיאוגרפיה באזור בת-ים, חולון, רחובות במועד קיץ השנה, 2012. המפמ"ר אינו עוזר, קשרים אישיים לא עוזרים, ולפעמים התלמיד נבחן באמצעות "הכתבה לבוחן נייטרלי" ואח"כ המורה המלמד בודק את בחינתו ומציינן אותה. האמנם? מדוע לא מתקיים מודל הבחינה בע"פ כמו באנגלית, למשל? או כמו בשאר המקצועות בהם מגיע בוחן מבחוץ לבחון את התלמידים? מדוע לא מוקם מרכז בחינות בע"פ – שם ייבחנו התלמידים? בינתיים המלחמה היומיומית של מנהלי ביה"ס להשגת "בוחן בעל פה" לא נעימה בלשון המעטה.

לגבי המותאם – לכאורה "זכה" התלמיד, למעשה "נדפק", כי הורדת כמות השאלות מעלה את ערך כל תשובה על השאלות עליהן הוא עונה, כדי להגיע ל- 100. הבה נחשוב יחד – תלמיד שקיבל התאמת "מבחן מותאם" וןעונה על 3 שאלות במקום על ארבע, לדוגמה, מסתכן הרבה יותר מתלמיד רגיל, כי יש לו פחות שאלות לענות עליהן, וערך כל תשובה גבוה יותר. הגיעו הדברים לידי כך, שיש מורי מקצוע שממליצים לתלמיד לא להיעזר באפשרות המותאם. האם זו המטרה של ההתאמה הזו? או לחילופין תלמיד בעל התאמה כזו ילמד אך ורק את החומר הספציפי להתאמה, ולא ילמד את הנושאים שמושמטים מהמבחן? או כללי הסבר והנחייה מוזרים – בבחינות מסויימות יש הסבר בדף הפותח של הבחינה על כללי ה"מותאם", באחרים ההסבר ניתן בנפרד והתלמיד צריך "לשנן אותו" , במקצועות בודדים יש מבחן מותאם שנוצר בוועדה של המפמ"ר – כלכך קשה ליצור איזו אחידות בין המקצועות השונים?

אז מהן מטרות בחינות הבגרות?

החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות? האם מטרתן לעודד בוגר חוקר המממש את עצמו? האם מטרתן להוציא סדרה של מוצרים זהים [ראו את הסרט "החומה" והסצינה של מכונת הייצור החינוכית] . כמי שחי בשטח כבר כ- 30 שנים, אין לי אפשרות אלא להסיק שבחינות הבגרות הפסיקו להיות "בחינות בגרות" בעלות ערך כלשהו, והן הפכו למדד תפוקות, מדד יעילות, מדד אחידות של מוצרים. אני יודע היטב שהן גם כלי למוביליות חברתית, דא עקא שתעודות בגרות רבות לא שוות את הנייר עליהן הן כתובות אם אנגלית = 3 יח"ל בלבד. לראייה, כשסיימתי את התיכון ב- 1973 לא נזקקתי לאף בחינה פסיכומטרית לחזות את הצלחתי. לא שמעתי את המרצים מתלוננים על "רמת התלמידים" – רוב המנהיגות האקדמית דהיום היא של ילידי שנות החמישים. מה קרה מאז? לימודים לבחינות הבגרות ברמות היסוד הפכו לעסק משתלם מאוד לעמותות, לחברות כלכליות שלבד מבתי הספר שהן פותחות, חותמות הסכמים כקבלני משנה בתוך בתי הספר עצמם. למימוש המטרה העלאת אחוזי ההצלחה בבגרויות [ כלומר – מושגים כמו – מוביליות חברתית איבדו עצמם לדעת בדרך] כל דרך מתאימה כמעט. כמעט מיותר לציין את המובן מאליו- איכות תעודות הבגרות משקפת בעיקר את הרצון להעלאת אחוזי בגרות ולא רצון לתעודה מורכבת המספקת מידע חשוב על התלמיד, על מוכנותו לחיים בחברה האזרחית, על ערכים של נתינה או הומניזם. אם תלמיד קיבל זכאות לבגרות וכל ציוניו הם: 55-65 מה טוב ומה נעים למדדי ה,הצלחה" מה רע ומה נורא לאפשרויות ההשתלבות בחיים החברתיים במקצועות שאינם מקצועות יסוד. [ כל הטבלאות על שכר גבוה יותר לבעלי תעודת בגרות לא משכנעות אותי כאשר תלמיד עובד בבנק ברמה הבסיסית ביותר.] שוב המובן מאליו – עשרות מכללות, מכונים שמרוויחים את כספי המענק שחיילים מקבלים לצורך השלמת בגרויות ו/או שיפור ציונים – עסק כלכלי חשוב, לא?

אני רוצה להדגיש בכל לשון שאני בעד הבגרויות! אני רואה בהן את אחד האמצעים לדינמיות חברתית, למוביליות חברתית, להפנמת ערכים מורכבים הנדרשים בחברה מודרנית, טכנולוגית וחופשייה.

מודעות פרסומת
  1. חזי שגיב
    15 ביולי 2012 ב- 9:04 am

    חברות וחברי פורום יקרים,
    אני מבקש להדגיש ולומר-אני נגד הבגרויות במערכת החינוך בישראל!!!
    כמנהל תיכון בעשור האחרון, אני רואה את מערך הבגרויות כאחד המרכיבים שמהווים חולייה חלשה ופוגעים בנו וברצוננו להיות מערכת חינוך מובילה ואיכותית, ובעיקר ערכית.
    לכן, ראוי שנפגש מחר לדיון מהותי ואמיתי בשאלה: מה צריך לעשות אחרת?
    מקווה שנדבר ב"מקרו" ולא נרד לפרטים ואף לא נסחף לדיון בענינים שוטפים ו"קטנים".
    שוב תודה לאיתי על היוזמה והארגון המקצועי.
    שלכם
    חזי שגיב

    • 15 ביולי 2012 ב- 11:20 am

      חזי בוקר טוב,

      כולנו צריכים להתכונן מראש למפגש של אנשים עם דעות מאוד מוצקות, שיכולות להיות מאוד מקוטבות. צריך להיזהר מאוד לא להפוך את הסדנה (או את הבלוג…) לזירת קרב, וזה לא יהיה קל.

      בין המשתתפים יהיו אנשים שחושבים כמוך גם לגבי היעד (ביטול מוחלט של הבגרויות) וגם לגבי המתודה המתאימה לסדנה (דיבור על המקרו ולא על המיקרו), אבל יהיו גם אנשים שיחלקו עליך לחלוטין לגבי העניין הראשון, או השני, או לגבי שניהם.

      בסדנה יתקיימו לסירוגין שני סוגי פעילויות – הרצאות שנקבעו מראש (ומכילות גם מקרו וגם מיקרו) ודיונים (בקבוצות קטנות ובמליאה). השאלה אם הדיונים יתמקדו במקרו או במיקרו, בהצעות לתיקון או בהצעות לביטול – תלויות אך ורק בכם. אם אתה פותח שולחן שהנושא שלו הוא ביטול הבגרויות ומגיעים אליו רוב משתתפי הסדנה – סימן שזה מה שמושך את כולם, ואם רוב האנשים מעדיפים שולחנות אחרים, גם זה בסדר, כי אני בטוח שתמצא כמה שותפים לניסוח נייר עמדה בנושא.

      תוכלו להיעזר בדעת היחיד שמופיעה בסוף דוח בן פרץ (המסמך -כאן בבלוג) – אחד מחברי הוועדה חשב כמוך.

      https://bagrut21century.wordpress.com/2012/07/08/%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa-2000-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%91%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%a5-1994/

  2. חזי שגיב
    15 ביולי 2012 ב- 6:15 pm

    איתי יקר,
    תודה על התייחסותך:)
    כאיש חינוך וכאדם קשוב, אני פתוח להכל…
    נפגש מחר.
    שלך
    חזי

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: