ראשי > דעות של אחרים > בחינות הבגרות – נייר העמדה של פרופ' מרים בן פרץ לוועדת שטאובר

בחינות הבגרות – נייר העמדה של פרופ' מרים בן פרץ לוועדת שטאובר

פרופ' מרים בן פרץ, שעמדה בראש וועדה לרפורמה בבחינות הבגרות (1994) שלחה לוועדה המתכנסת בימים אלה את עמדתה ביחס לשינויים הרצויים במתכונת בחינות הבגרות. פרופ' בן פרץ תרצה בפנינו ביום השני של הסדנה. יהיה מרתק!                                                 

                                                                                                          10.6.2012

רפורמה בבחינות הבגרות

נייר עמדה

העקרונות וההצעות המובאות בנייר זה מבוססות על דו"ח "בגרות 2000", סיכום המלצות הועדה לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר (ועדת בן פרץ) שהוגשו לשר החינוך, פרופ' אמנון רובינשטיין, באוקטובר 1994, ועל הניסיון שהצטבר עד היום.

עקרונות פדגוגיים

1)       קיימת זיקת גומלין  חזקה בין הערכת הישגים לימודיים ובין דרכי ההוראה והלמידה.

2)       הערכת ההישגים אמורה לשרת את תהליכי הלמידה.

3)       יש לתת הזדמנות ללמידה מעמיקה ויצירתית.

4)       על מנת לאפשר בדיקה מהימנה ותקפה של הישגי הלומדים יש לגוון את דרכי ההערכה.

5)       התפקוד האוטונומי של ביה"ס העל-יסודי מחייב שילוב המרכיבים של תהליך ההוראה-למידה: תכנון, ביצוע, והערכת הישגים.

עקרונות חברתיים

1)       חינוך בית ספרי מלא של שתים-עשרה שנות לימוד מיועד לכלל בני הנוער בכל שנתון.

2)       יש לצמצם ולבטל את הפערים בזכאות לתעודת בגרות בין מגזרים חברתיים שונים.

3)       הגלובליזציה, הצטברות הידע האנושי וההתפתחויות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשוב, מחייבים שינויים בדרכי רכישת הידע ובדיקת ההישגים הלימודיים.

ייעודן של בחינות הבגרות והגמר

1)       לסכם את הלימודים בחטיבה העליונה.

2)       להציב רף הישגים ממלכתי גרעיני משותף, תוך מתן ביטוי לתשתית השכלתית משותפת.

3)       לאפשר ביטוי למגוון המאפיינים של החברה הפלורליסטית בישראל.

4)       להתחשב בנטיות לימודיות אישיות של לומדים.

הסיבות המחייבות שינוי במתכונת הבחינות

1)       הלחץ הקשה על התלמידים והמורים הנובע מגודש הבחינות.

2)       הקדשת זמן רב מדי להכנה לבחינות.

3)       הצורך החברתי להגדיל את שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבלי לפגוע ברמת הלמידה.

4)       הצורך לענות על מגוון תחומי העניין של הלומדים.

5)       הרחבת תחומי האוטונומיה הבית ספרית.

 

המלצות לשינויים במתכונת בחינות הבגרות

1)       תכניות הלימודים והערכות ההישגים הנגזרות מהן ייבנו בשלוש רמות: הרמה הבסיסית, הרמה הרגילה והרמה המוגברת. המבנה יהיה מודולרי-צביר כדי לאפשר מעבר מרמה אחת לרמה גבוהה יותר. מבנה הרמות המודולרי ימיר את מבנה יחידות הלימוד הקיים עתה. בכל מקצוע ובכל רמה יהיה שאלון בחינה אחד.

2)       ההערכות הסופיות במקצועות השונים תהיינה משני סוגים: ארציות ובית ספריות. ברישום ההערכות בתעודת הבגרות לא תהיה הבחנה בין שני סוגי הציונים. ההערכה הארצית מבוססת על חישוב הממוצע של ציון בחינה ארצית וציון שנתי בית ספרי. ההערכה הבית ספרית יכולה להתבסס על מכלול של נתונים לרבות בחינה, עבודה עיונית, פרויקט מעשי, תרגיל מעבדה ועוד. מעמדן של ההערכות הבית ספריות יהיה זהה למעמד ההערכות הארציות בתנאי שהבחינות הבית ספריות תאושרנה על ידי משרד החינוך, שיפקח עליהן.

3)       תעודת הבגרות תהיה מבוססת על שלוש הערכות חיצוניות וארבע הערכות בית ספריות.

4)       שישה ציוני הבגרות יהיו בשבעת מקצועות חובה והשביעי על פי בחירת התלמידים.

מקצועות החובה הם: לשון (עברית או ערבית), אנגלית, מתמטיקה, מקצוע מדעי (על פי בחירה מתוך פיזיקה, כימיה, ביולוגיה), אזרחות והיסטוריה.

5)       במגזר היהודי יכלל בתעודת הבגרות תנ"ך כמקצוע חובה נוסף, ובמגזר היהודי-דתי ובמגזרי המיעוטים יתווסף גם מקצוע דתי (תלמוד, קוראן, או הברית החדשה).

6)       התלמידים שיעמדו בהערכות המוכרות (הארציות והבית ספריות) על פי המתכונת המוצעת ברמה הרגילה יהיו זכאים לתעודת בגרות שתהיה בעלת מבנה אחיד.

7)       לפי המתכונת המוצעת יהיו התלמידים רשאים לעמוד בהערכות ברמה המוגברת במספר מקצועות שלא יעלה על ארבעה.

8)       העברת כל הבחינות החיצוניות לשנת הלימודים האחרונה.

9)       יוקם מערך הדרכה ובקרה. המערך הזה יסייע לבתי הספר לשפר את הערכת ההישגים הבית-ספרית התקפה והמהימנה ולגוונה באמצעות בחינות ודרכי הערכה חלופיות. תקבענה דרכי הבקרה על הערכת ההישגים הבית-ספרית.

מודעות פרסומת
  1. 11 ביולי 2012 ב- 7:50 pm

    ראשית הערה קטנה – דווקא כמורה לביולוגיה אשר רוצה לעודד את לימודי המדעים. אני לא בטוחה שכל תלמיד בישראל חייב להבחן בבחינת בגרות במקצוע מדעי, אלא אם כן לא מדובר בציון מוגבר, אלא ברמה בסיסית.
    במקביל צר לי שמקצוע הספרות למעשה נמחק מהרשימה.
    נקודה חשובה מאוד היא העברת כל הבחינות החיצוניות לשנת הלימודים האחרונה. כיום הבחינות נפרשות על פני שלוש שנים ובוודאי אינן מהוות סיכום…רק לא ברור כיצד תתבצע המודולריות במקרה כזה?
    על פי הבנתי כשמדובר במודולריות הכוונה היא לכך שניתן לשפר ולעלות "מדרגה". כיצד זה יכול להתבצע באותה שנה?

  2. איתי
    12 ביולי 2012 ב- 1:36 pm

    אהלן שושי, העלית נושאים מצוינים לדיון עם פרופ' בן פרץ.

    אם הבנתי נכון את דוח בן פרץ 1994, שהמסמך הזה ממשיך את רוחו, הכוונה היא לרמה רגילה במדעים (~3 יחידות) ולא לבסיסית.

    איך מתחברת מודולריות עם ריכוז בסוף י"ב גם אני לא מבין, אולי הכוונה שלה היא להשלמת בגרויות או שיפור התעודה אחרי התיכון/צבא.

  3. orit franco
    12 ביולי 2012 ב- 9:33 pm

    אולי יש לי בעיה בהבנת הנקרא, אבל לא הבנתי את מס הבחינות לפי סעיפים 3-5 במסמך

    לפי מה שספרתי ברשימה כאן – מקצועות החובה כולל תנך, זה יוצא כבר שבעה מקצועות, אבל נאמר שאמור להיות מקצוע בחירה אחד…

    והבעיה המרכזית כאן: מה לגבי תלמידים שרוצים לבחור שני מקצועות בחירה מתחומי האמנות, פילוסופיה פסיכולוגיה מחשבים ועוד? האם זה לא יתאפשר להם?

    • 12 ביולי 2012 ב- 11:20 pm

      אורית, גם אני התעכבתי פה ולא בטוח 100% שהבנתי נכון. אם אני מבין נכון, אכן יש בממלכתי יהודי 7 חובה כולל תנך, ולפחות אחד בחירה. למעשה השינויים העיקריים כאן ביחס להיום הם כפי שהבינה שושי: הספרות אינה חובה ובחינה (ברמה רגילה?) באחד משלושת מקצועות מדעי הטבע ה"קלאסיים" (בשונה מ"מדעים" או "מוט"ב" החדשים) היא חובה.

      יש בהחלט אפשרות ליותר ממקצוע בחירה אחד, את זה אני מבין מסעיף 7, אבל בשונה מהמצב כיום, לא ניתן יהיה להרחיב בהמון מקצועות כמו שקורה אצל תלמידים רבים בבתי ספר סלקטיביים. בתעודת הבגרות שלי (1990) נבחנתי בארבעה מוגברים (מתמטיקה, אנגלית, כימיה וביולוגיה), וזה המקסימום לפי בן פרץ, אבל היום יש לא מעט תלמידים עם יותר מזה.

      לדעתי חלק גדול מהתהיות שלך יתבהרו אם תורידי את דוח בן פרץ 1994 המלא (ממש לא ארוך כמו דוח וינוגרד או דוח דברת). זה לא אומר שאת צריכה להסכים עם כל ההמלצות של פרופ' בן פרץ.

  4. רוני פיזם
    12 ביולי 2012 ב- 9:35 pm

    בן פרץ ממחזרת רעיון ישן שלה על מודולריות . ניסו את הרעיון במתמטיקה 10 שנים. פרקו את הבחינות לשלשה שאלונים בכל רמה כך ששאלון אחד בכל רמה חופף עם שאלון אחד ברמה מעל. לדוגמא שאלון 03 היה משותף לשלש וארבע יחידות ושאלון 05 היה משותף ל4 ו5 יחידות. הניסיון הופסק לשמחת כל המורים וחזרנו לשיטה הישנה. לצערי המערכת רצופה בסיסמאות ומילים חסרות משמעות החל מאורינות, לומד עצמאי למידה מרחוק למידה בשיטת חקר הערכה חלופית וכו' . זה מתחלף כמו הצבע הדומננטי של בגדי ים בשנה מסוימת
    לנו אנשי השטח אסור ליפול במלכודת

    • 12 ביולי 2012 ב- 11:39 pm

      לקריאה נוספת על כשלון שיטת הצבירה במתמטיקה: http://news.walla.co.il/?w=/90/1274095

      http://ma.huji.ac.il/~schoolmath/hirhurim.htm

      כתבה על מתמטיקה בזמן ששיטת הצבירה היתה בתחילתה (מרואיין המורה למתמטיקה התותח שלימד אותי) http://www.haaretz.co.il/news/health/1.934605

      אם אני מבין נכון, מהמילה "מודולריות" אפשר תיאורטית לייצר פתרון שונה לחלוטין מזה העקום שכשל במתמטיקה, והרבה יותר פשוט. בשיטת הצבירה היו 7 שאלונים בסה"כ, אבל מודולריות פשוטה כוללת שלושה שאלונים: אחד של 3 יחידות, אחד של יחידה רביעית, אחד של יחידה חמישית. מי שעשה את הראשון בלבד מקבל ציון 3 יח"ל, מי שעשה את שני הראשונים מקבל ציון 4 יח"ל (ממוצע משוקלל, השאלון הראשון שווה פי 3) וכן הלאה.

      אל מול שני המודלים האלה ו"המודל הישן" שאליו חזרו, אני הייתי חושב על מודל עוד יותר פשוט של שתי רמות מתמטיקה בלבד, ללא צבירה, בשני שאלונים סה"כ:
      רמת בסיס שעוסקת ב"מתמטיקה של יום יום" וכוללת את היקף החומר של מתמטיקה בפסיכומטרי או GED
      (http://en.wikipedia.org/wiki/General_Educational_Development#Mathematics)
      ורמה מוגברת שמקבילה ל-5 יח"ל של היום (בשאלון אחד, לא 3+2). הרמה המוגברת תידרש ממי שעושה בגרות מוגברת במדעים מדויקים והרגילה מכל השאר.

      החיסרון הברור של המודל הזה (ושל "המודל הישן") הוא שמי שרוצה לטפס ממתמטיקה בסיסית למוגברת אחרי שנבחן בבסיסית, צריך להתחיל מאפס. השאלה היא כמה אנשים יש כאלה בכלל, באיזה שלב בחיים הם עושים החלטה כזו ואם שווה לטרטר את כל המערכת בשבילם. הנתון הזה חסר לי כדי לגבש עמדה מושכלת.

  5. 14 ביולי 2012 ב- 9:56 am

    עם כל הכבוד למדעים – פיזיקה, ביולוגיה, כימיה וכיוצ"ב, אין להפוך אותם למקצוע חובה.
    ללמוד אותם מספר שנים, להבין את הבסיס – בוודאי, אבל להפוך את המקצועות הללו לחובה בבגרות???
    הייתי משלבת במקום מבחן חובה בפילוסופיה/אתיקה/מוסר, אמנות, מוסיקה וכיוצא באלו.
    ולא רק כדי שגם תהיה העשרה אמיתית וחשיפה לעולמות "אחרים" – ישנם כל כך הרבה ילדים (אם לא הרוב) שמתקשים עם המדעים מסיבות כאלה או אחרות, ולכפות עליהם ללמוד אותם זו טעות.
    טעות גדולה

  6. 14 ביולי 2012 ב- 9:57 am

    וכוונתי כמובן, ללמוד אותם כמקצוע לבגרות

    • 15 ביולי 2012 ב- 7:42 am

      חני, עם כל האהדה שלי להערתך, אני רואה בהוראת מדעים מדוייקים חובה לכל תלמיד ולא רק לאלה המוכשרים ל"מדעים". איך ללמד את זה, זו כבר שאלה אחרת.
      בהחלט הייתי מצרף פילוסופיה כמקצוע חובה, כתיבת מאמר, לא בסגנון המעוות של מפמ"ר לשון, אלא כתוצאה של עבודת חקר קטנה, בהחלט.

  7. 17 ביולי 2012 ב- 12:58 pm

    נראה לי שהכיוון של התגובות הולך על הוספת מקצועות בחינה. יש להפריד בין מגוון רחב שהכרחי להציע לתלמידים ללמוד, אם רוצים לפתח כשרונות שונים, סגנונות למידה שונים לבין כיצד מעריכים. בכל שינוי שייעשה צריך לוודא שניתן יהיה ללמוד מגוון רחב ולהיבחן על גרעין מצוצמם מאוד באופן חיצוני. מה שמצא חן בעיני מאוד ברעיון של בן פרץ הוא שתהיה הערכה חיצונית רק ב- 3 מקצועות. חשוב לי מאוד להגיד שהערכה של תהליך הלימודי שתלמיד עובר, הערכת המאמץ שהוא משקיע בלימודים שלו לקראת תוצר משמעותי למשל פרויקט או עבודת גמר יש חשיבות גדולה מאוד אפילו מעבר להערכה מסכמת של כשרון הילד להקיא את מה שלימדו אותו לקראת הבחינה.

  1. 30 ביולי 2012 ב- 11:06 pm
  2. 30 ביולי 2012 ב- 11:07 pm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: