ראשי > דעות של אחרים > בחינות הבגרות – דעה של תלמידים בנושא פער בין ציון פנימי לחיצוני

בחינות הבגרות – דעה של תלמידים בנושא פער בין ציון פנימי לחיצוני

דוא"ל שקיבלתי מתלמידים שקיבלו איכשהוא את ההזמנה לסדנה, עם הנדון "האם ניתן להצטרף גם אם אנחנו לא מורים?". המכתב מובא בשלמותו.

"והרעיון לשאול מי צריך ציון הגשה

והאם ציון ההגשה פוגע בציון הסופי מדוע להגיש בכלל עם ציוני הגשה

אם יש מורה מתנכל הוא מגיש ציון נמוך

והתלמיד אוכל אותה

צריך לשנות את השיטה הפוגעת בתלמידים שאין להם קשר טוב עם המורים ועוזר לתלמידים שהמורים אוהבים אותם

מיואשים"

התשובה שלי:

שלום …

 אכן יש משהו במה שאתם אומרים. זו דעה שחשוב שתישמע אל מול הקולות (מאוד אופנתיים כיום) שמבקשים לבטל את ההערכה החיצונית ברוב המקצועות ולתת לציון של המורה להיות בעל משקל של 100%.  
 
הסדנה הספציפית הזו מיועדת למורים בלבד, אבל אני יודע שיש בימים אלה הרבה יוזמות שפתוחות לכלל הציבור, כולל תלמידים.  
 
הוועדה שהקים שר החינוך פנתה לכולם להגיש לה ניירות עמדה, לכן אני ממליץ לכם לפנות אליה במכתב משלכם, ואולי להחתים עליו כמה שיותר תלמידים.
 
המייל של הוועד הוא vada_bagrut@education.gov.il
 
התאריך האחרון לשליחת פניות לועדה הוא 30 ביולי.
 
אם תרצו סיוע בניסוח הטקסט אשמח לעזור, ובכל מקרה אשמח לקבל עותק.  
 
בברכה,

איתי אשר

תשובת התלמידים:

לא לבטל את הערכה החיצונית כי לפעמים ההערכה החיצונית כנה יותר וישרה יותר. אין לה השלכות של קשר.
הכוונה אם תלמיד מוגש עם ציון 70 ומקבל 90 בבחינת בגרות הציון הסופי הוא ממוצע ולכן התלמיד אוכל אותה. צריך להיות שאם ההפרש יותר מ- 10 נקודות אז לא להתחשב בציון ההגשה המגן שהוא לא מגן הוא מקלקל. אם המורה מתנכלת לתלמיד באופן דיפלומטי שקשה להוכיח את זה רק במקרה של מבחן בגרות אבל אז לא ניתן לערער על ציון ההגשה.

ומה דעתכם? איך הייתם משיבים להם?

מודעות פרסומת
  1. 10 ביולי 2012 ב- 2:12 pm

    לצערי, יש הרבה במה שהילדים טוענים, וכדאי להתייחס בכובד ראש לבקשה לקביעת נהלים במצב בו ציון ההגשה נמוך באופן משמעותי מן הציון החיצוני.

  2. 10 ביולי 2012 ב- 4:52 pm

    לתלמידים שלום,
    בבגרות האקסטרנית אין ציון שנתי וציון הבגרות בלבד הוא הקובע את ציונו של התלמיד.
    לעומת זאת בבגרות האינטרנית, הציון השנתי משקף את עבודתו של התלמיד לאורך השנה/שנים ובזה יתרונו ולפי דעתכם חסרונו.
    תלמיד אשר למד במהלך השנה, הופיע לשיעורים והצליח בבחינות זוכה ל"הגנה" על ידי ציון שנתי גבוה המגיע לו. תלמיד זה מרוויח מהציון השנתי וגם אם מעד באופן חריג (כי התרגש, שכח , לא הבין את השאלה וכו') הציון יאפשר לו לקבל ציון קרוב יותר למגיע לו.
    יחד עם זאת תלמיד אשר לא למד במהלך השנה בצורה שוטפת, מקבל את הציון השנתי אשר יכול להיות נמוך מציון בחינת הבגרות, זאת במקרה והתלמיד למד היטב לבחינת הבגרות בלבד ולא למד לאורך השנה.
    נקודת המוצא שלכם היא שהמורה "מתנכל", נקודת המוצא שלי היא שהמורה נותן את הציון השנתי המשקף את עבודתו של התלמיד.
    הצעתכם לבטל את הציון השנתי בהפרש של 10 נקודות, תפגע בתלמיד החרוץ הנ"ל ותתן יתרון לתלמיד אשר התרשל במהלך השנה. לדעתי דווקא הצעתכם לא הוגנת.
    אגב, כאשר יש פער גבוה בממוצע השנתי בין ציוני המורה לבין ציוני התלמיד, קטן חלקו של הציון השנתי.

    • 11 ביולי 2012 ב- 6:53 pm

      שושי,

      אין ספק שאי-אפשר לעשות הכללה באשר למורים "המתנכלים", ומן הסתם יש תלמידים שלא לומדים במהלך השנה והציון הסופי משקף את עבודתם.
      אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שקיימים מורים מתנכלים, שציון המגן זו ההזדמנות שלהם להתנקם בתלמידים שלא נשאו חן בעיניהם.
      מכירה כמה מקרים באופן אישי.

      ובלי שום קשר, דעתי האישית היא שבמקרה וציון המבחן החיצוני גבוה באופן משמעותי מציון המגן – יש להתייחס לציון הגבוה בלבד, בין אם התלמיד היה חרוץ במשך השנה ובין אם לאו.

      בל נשכח שאלה ילדים. ילדים על סף בגרות – אבל עדיין ילדים וצריך לפרגן להם ככל שאפשר.

    • שושנה הררי
      13 ביולי 2012 ב- 10:52 am

      אני מורה מזה שנים רבות בתיכון, מגישה לבגרות ובודקת מחברות בחינה מהמרב"ד.
      מעולם לא שמעתי : "…כאשר יש פער גבוה בממוצע השנתי בין ציוני המורה לבין ציוני התלמיד, קטן חלקו של הציון השנתי."
      ד"א
      היסטורית: בעבר הציון נקרא ציון מגן כי ראו בו הגנה על התלמידה שעלול להתרגש או לשכוח או..מה שלא יהיה.
      כיום נקרא ציון שנתי וכשמו כן הוא- משקף מה שעשה התלמיד בלמידה השוטפת.

  3. 11 ביולי 2012 ב- 8:35 am

    בקר טוב
    לציון השנתי יש שני פנים. ציון שנתי נמוך מציון הבחינה וציון שנתי גבוה מציון הבחינה. התגובה של משרה"ח שונה בכל מקרה. אם ציון שנתי גבוה באופן חריג ביחס לציון הבחינה, ואצל קבוצת תלמידים – מורד ערכו של הציון השנתי עד ל- 10% ביחס לשקלולו עם ציון הבחינה. אם המצב הפוך, עד היום לא ראיתי פעולה כלשהי של משרה"ח, למשל הורדת ערך ציון הבחינה.
    כלומר אם להתייחס לסוגיית "ההוגנות" – הנה בעיה.
    יתרה מכך, הזכות שמשרה"ח לוקח על עצמו לבטל ציון של מורה, ולעולם לא ציון של "מעריכים" מעוררת תמיהה.
    ובנוסף, הערעור על ציון הבחינה עולה כסף, וגם דורש מהמורה לכתוב נייר עמדה ארוך ומנומק.

    • 11 ביולי 2012 ב- 9:53 am

      לאריק,
      ראשית, התופעה של ציון שנתי גבוה שנותן המורה נפוצה יותר, בעיקר בעידן ה"זכאות", כאשר מורים רוצים להעביר את תלמידיהם. אין לי סטטיסטיקות בעניין, אך אני תוהה כמה מקרים יש בהם המורה "הוריד" בצורה גורפת את ציוני התלמידים כך שהפער הממוצע יהיה גדול כל כך שיאלץ לבטל את הציון שנתן.
      לגבי נושא הערעור – מלכתחילה נבדק כל מבחן על ידי שני מעריכים וכאשר יש ביניהם פער גדול נבדק המבחן על ידי מעריך שלישי , ומכאן נובעת אי היכולת לבטל את ציון המעריך. בנוסף המעריך הוא נטול אינטרסים – הבחינה נבדקת בעילום שם, ללא הערות בגוף הבחינה, כך שהמעריך השני בודק גם הוא בצורה נייטרלית לחלוטין.
      ולמרות הכל , כאמור ניתנת הזכות לערער.

  4. 11 ביולי 2012 ב- 10:09 am

    שושי
    מה שלומך? מקווה להיפגש אתך ביום שני.
    עליתי את הענין ה"ניגודי" שהוא לא פחות חשוב. תלמידים מטבעם נוטים לשכוח שפעמים רבות הציון השנתי מקפיץ להם את הציון הסופי.
    העליתי את טענת "ציון שנתי נמוך מציון בחינה" כי את כמוני מכירה את אותם מורים ש- 100 זה לאלוהים, 90 כנראה לאיינשטיין ו – 80 למורה עצמו :-), וישנן מצבים כאלה, בולטים מאוד במקצועות מסוימים. האם המורה מוזמן לשיחה? מוזמן להשתלמות?
    בוודאי שציון הבחינה בסופו של דבר, לאחר שנבדק שלוש פעמים במקרה הקיצוני של פער בין שני מעריכים נראה "הכי" אובייקטיבי, לכן קשה מאוד לשנותו אם בכלל.
    אחרון, האינך חושבת שהורדת ערך ציון מגן לפעמים עד כדי 10 אחוז מהציון המשוקלל מוגזם? האם החלטה מינהלית זו מוסרית? האם קשה לזמן את המורה ו/או את מנהל ביה"ס לתת הסברים? האם קשה לדרוש מהמורה להביא את גליון הציונים השנתי שלו? ההכרעה הזו לטעמי לא מוסרית באופן קיצוני.

  5. 11 ביולי 2012 ב- 10:11 am

    מתנצל על שגיאות הכתיב הזוועתיות שלי – העליתי בשורה ראשונה; ישנם מצבים 🙂

  6. רוני פיזם
    12 ביולי 2012 ב- 9:29 pm

    השנה הגשתי תלמידים לשאלון 04 במתמטיקה. אחת התלמידיות קבלה ציון שנתי "רק" 90. תוך רבע שעה , יום שישי אחהצ אמא שלה הגיעה לבית הספר לשיחה. המסר: תמיד הבת שלי נדפקת והציון "מגן" מקלקל לה. נכנעתי העלתי בעוד שלש נקודות והתפללתי להצלחתה. לצערי התלמידה קבלה במבחן ציון מאד נמוך. אף מילה . כלום. היום היה מועד ב' קלי קלות ברמה של 3 יחידות כנראה שהתלמידה תצליח מאד. מה למדנו ?
    כאשר ציון ההגשה גבוה מהבחינה "שוכחים" להגיד תודה. זוכרים רק את הפערים "לרעת התלמידים.
    בגלל המנגנון המאד מסודר בבית הספר שלי ולאט לאט גם בבתי ספר סמוכים אני לא מכיר כמעט ציוני הגשה שנובעים מהתנכלות.

  7. צופית פורטל
    12 ביולי 2012 ב- 11:45 pm

    יכול להיות שיש כזה דבר 'מורים מתנכלים', אני מקווה שלא הרבה אבל נראה לי שבדרך כלל המצב הוא הפוך כמו שכתבה שושי. מכל מקום טענת התלמידים מתחילה מעניין יסודי יותר והוא התפיסה- שלצערינו המערכת עדיין משדרת אותה- בדבר חשיבותם של בחינות כמרכיב הערכה. מבחינת התלמידים יש 'חומר' שאותו צריך לדעת. מה זה משנה אם עבדתי על זה כל השנה או רק בסוף השנה? אם הצלחתי להקיף את כל החומר בבום אחד בסוף השנה זה רק אומר שאני יותר מוכשר, לא?? ובכן, לזה לא יקרא למידה. למידה אינה בליסת חומר, למידה אמיתית רק
    מ ש ת מ ש ת בחומר [שכשמו כן הוא] כדי לפתח יכולות, לאפשר הפנמה ולהצמיח את האישיות. ראוי מאוד שתלמיד שהתקדם- ביחס לעצמו!-במשך השנה יקבל ציון שנתי המשקף זאת וכן, א-פ-י-ל-ו יותר מזה שהצליח במתכונת אבל לא עשה דבר במשך השנה. לדעתי השיטה הנוכחית מאוזנת: 50 % ציון חיצוני 'אובייקטיבי' ו50% תיון שמטרתו המוצהרת היא לשקף ע-ב-ו-ד-ה שנתית. זוהי בדיוק הסיבה לשינוי המשמעותי מ'מגן' ל'ציון שנתי'.
    צריך לעמוד רגע ולברר לעצמינו את מטרות הלמידה. ממנה נגזרות דרכי הערכה. טוב שיש לנו סדנא לעשות את זה.

    • 13 ביולי 2012 ב- 12:09 am

      אני לא מורה בבי"ס, יש לי תחושת בטן קשה שבמצב בו התלמיד כל התיכון / כל השנה עבד לא הכי ברצינות והגיע להישגים בינוניים, אבל פתאום במתכונת הוא הצליח מאוד (עלייה של 20-30 נקודות), יהיה למורה מאוד קשה לתת לו ציון שמשקף את העבודה המתמשכת כמו שכתוב במטרות המוצהרות וכמו שצריך להיות. התלמיד יתלונן, ההורים יתלוננו, לא בטוח שהמנהלת תיתן גב למורה, יהיה חשש מפנייה לעיריה או לתקשורת… כלומר – נהלים והצהרות כוונות לחוד ומציאות לחוד, ובסוף הציון שהתלמיד יקבל יהיה הציון הגבוה – זה של המתכונת (ועוד לא דיברנו על מקרים שעושים יותר ממתכונת אחת…).

      אם זהו מעמדו של המורה נכון לשנת 2012 אזי מצב שבו מטים את הכף לכיוון יותר הערכה פנימית (כפי שמציעה ועדת בן פרץ, וכפי שמציע בצורה יותר פופוליסטית יאיר לפיד) רק יעשה את העניינים לגרועים יותר.

      • שושנה הררי
        14 ביולי 2012 ב- 6:55 am

        קיימת נוסחת קנס/פרס ובה יש ביטוי לתופעות של "קפיצת" ציון בגלל מאמץ ממוקד לקראת המתכונת.

      • 15 ביולי 2012 ב- 7:48 am

        אפשר להילחם על זכותך – ר"ל, עמית שלי סירב להיכנע לתכתיב של מנהלת להעלות ציון, ואמר למנהלת שאם היא רוצה להעלות ציון, שתעלה ולא תערב אותו.
        או, תלמיד ניגש אליי לפני כמה שנים, לא היה שנה שלמה בכיתה, תן לי לגשת למבחן בחיבור הוא אמר, תן לי ציון 55, אני בטוח "יעבור" את המבחן הוא אמר. סירבתי בתוקף, ואמרתי לו שגם ציון 40 הוא בבחינת "מתנה" כי מגיע לו אפס.
        הוא ניגש על 40, ציון הבחינה שלו היה 30 .

    • חני
      13 ביולי 2012 ב- 8:53 am

      למידה אמיתית איננה רק שימוש בחומר.
      למידה אמיתית הרבה יותר מעמיקה משימוש בחומר.
      הוראה אמיתית היא הרבה יותר מעמיקה משימוש בחומר.

      יש הנוטים לשכוח את התקופה המאוד לא קלה הזו בחיינו.
      ואולי אנחנו לא אמורים להיות פסיכולוגים, או בייביסיטר, או עובד סוציאלי – אבל הכרת הכישורים של התלמיד העומד מולנו, שלעיתים עולים על הכישורים שלנו עצמנו, לא יזיקו כלל.
      לעניות דעתי, ולצערי, ציוני מגן רבים משקפים את האגו של המורה, שלא הצליח להגיע אל התלמיד או התלמידה, תלמיד שהצליח – או יצליח, מן הסתם בכוחות עצמו, להוציא ציון גבוה בהרבה ממה שהעריך המורה בבית הספר.

      שוב, אין לעשות הכללות, אך יש מקום להתייחס לסוגיה ברצינות ובהתעמקות.

    • 15 ביולי 2012 ב- 7:44 am

      נניח היפוטתית שקבוצת תלמידי אתג"ר-מב"ר אכן עבדו וקיבלו ציון על פי המלצתך, את יודעת מה יקרה לציון שלהם ברגע שיש צינון שנתי גבוה ב3 נקודות [סולם 10]? מייד הציון השנתי הופך ל- 10% מהציון השנתי כהחלטה מינהלית, לא פדגוגית, לא מוסרית. החלטה שרירותית של פקידים!! ולא אנשי חינוך.

  8. גילי
    13 ביולי 2012 ב- 6:11 pm

    אין ספק שלא כולם אך יש מורים מתנכלים, אבל בנינו כמה פעמים שמעתם מורים אני אראה לילד בגלל אמא שלו זה לא פר ,,,, היכן הרגישות לתלמיד ובכלל מורה צריך לא לישון אם הוא עושה כזה דבר ויש תאמינו לי שיש

  9. שושנה הררי
    13 ביולי 2012 ב- 6:13 pm

    נו באמת!!!
    זו עומדת להיות רמת הדיונים?!

    • חני
      13 ביולי 2012 ב- 6:46 pm

      שושנה, למה בדיוק את מכוונת במילותייך?
      יש כאן כמה וכמה אנשים שמגיבים, חלקם כך וחלקם אחרת – הערתך, היא הראשונה שיש בה נימה פוגענית.
      אולי אנחנו לא אינטליגנטים כמוך, או בעלי יכולת מילולית כשלך – אך לכולם, אני מניחה יש זכות הבעת דעה, גם אם הם נתקלים בקושי כזה או אחר בהתבטאות.

  10. גילי
    13 ביולי 2012 ב- 6:29 pm

    עוד סוגיה שכדאי לדון בה,,,, מילים הורגות זו לא סתם אמירה ילד שחווה חרם או התעללות חברתית גורמת לירידה
    בלימודים ירידה בבטחון עצמי, ועוד היא גורמת לכעס פנימי ששוכב בראש ובלב הרבה מאוד שנים ואולי לכול החיים
    ולצערי אף אחד לא נותן על זה את הדעת, האם מישהו ראה את תוכנית הטלוויזיה של גבר שהרכב שלו שהיה בחניה
    ניזוק ואז כשהתקינו מצלמה מסתבר שזה גבר אחר שאותו בעל רכב פגע בו כשהיו ילדים, מישהו נותן על זה את הדעת , אגב גם התוכנית של צופית גרנט של שאנשים מבוגרים שסבלו מחרם בילדותם או העלבות כמה זה משפיע
    עליהם, האם יש מישהו במשרד החינוך שאמר עד כאן זה חשוב יותר מלמידה מציונים משיעורים וצריך לתת על זה את הדעת, להעמיד פסיכולוגים , ולא פסיכולוגים שיש פסיכולוג אחד לבית ספר שיש בו מאות ואף יותר תלמידים ולא ניתן לטפל בבעיה חמורה כזו, אין ספק שצריך לתת את המשאבים הכלכליים לתלמיד כזה לטיפול, ולא חייב הוא לממן את זה מכיסו כשאין לו את היכות לכך

  11. גילי
    13 ביולי 2012 ב- 10:08 pm

    אני חושב שהאושר הפנימי יותר חשוב, ולא הכול הישגים, אני זוכר ביסודי כשמגיעה מפקחת השרותים מתוחצחים, הריח נעים הכול מקושט ומצוחצח, המנהלת הוציאה תלמידים מהשיעור כדי לטאטא את מגרש הכדור
    סל,,, איפו זה נשמע,, פעם המפקחת הייתה מגיעה בהפתעה לא כמו היום היא מודיעה והכול יפה,,,,
    שיגיעו בהפתעה לראות את האמת

  12. 15 ביולי 2012 ב- 12:08 am

    איתי, בתגובה לדבריך: אצלנו בבית הספר הציון השנתי הוא פונקציה מדויקת שאין ממנה שום תזוזה ימינה או שמאלה. לא משנה כמה קפיצות התלמידים קופצים באוויר או הוריהם. המתכונת מהווה לכל היותר 25%, כך שלהשקעה לאורך השנה יש השפעה דרמטית. ויש לנו אוכלוסיית הורים חזקה. ואף על פי כן.
    יתירה מזאת, אני מגיש לבגרות פנימית ואני חושב שזה דווקא נותן יותר עוצמה למורה ומחזק את מעמד המורה. אם כבר זהו מצב מסוכן במקרה של 'מורים מתנכלים'. אבל הערכה פנימית רק תחזק את מעמד המורה.
    בכל מקרה יש לי בעיה עם הפרדיגמה/ מתודלוגיה שדרכה אנחנו בודקים את העניין. אנחנו מסתכלים על המציאות הנוכחית וחושבים על רפורמה. המציאות הנוכחית עקומה וכל רפורמה תהיה טלאי. צריך להסתכל על המציאות הנשאפת ואז לחשוב איך מגיעים אליה מתוך המציאות הנוכחית. למשל: המצב של 'מורה מתנכל' נובע משחיקת מורים, מניכור של תלמידים, מלמידה אינסטרומנטלית וכו'. אנחנו צריכים להניח שנוכל ליצור מצב שהתופעות הללו יפחתו באופן דרסטי על ידי שינוי ולבנות את הרפורמה לפי הנחת מוצא כזו. לא להפך. אנחנו צריכים לבנות רפורמה לפי הנחה שתוך 20 שנים מעמד המורה בישראל יהיה דומה לזה שבפנילנד, ואז לשאול – 'איך עושים את זה'. לא להפך.
    אסף

    • 15 ביולי 2012 ב- 1:49 am

      ההערה שלך על הפרדיגמה חשובה מאוד, אבל לא בטוח שמקומה דווקא בדיון שהועלה על ידי תלמידים.

      אני חושב שהעלית בעצם שני דברים שונים – אחד האם להסתכל כנקודת מוצא על המצוי או על הרצוי, והשני האם לדבר קודם על פרטים (כמו אילו בחינות צריכות להיות חובה לכל) או קודם על השלם. אין לי תשובה טובה לשאלות האלה.

      אם תספיק לפני הסדנה, קרא במסמך המעולה של מכון ון ליר
      ונסה לחשוב איפה על הגרף שלהם נמצא המצב הרצוי לפי גישתך.

  13. גילי
    15 ביולי 2012 ב- 11:56 am

    עוד נקודה שצריכה להילקח בחשבון– בחינות הבגרות הן בגיל מאוד קשה ומתוסבך לפעמים , שבמהלך השנה תלמיד לא מצליח, הוא מגיע מסוציואקונומי ירוד ואינו יכול לקחת שיעורים פרטיים לקראת הבגרויות התלמיד מצליח לקבל עזרה בלימודים מ??? יש לציין שבמהלך השנה לומד עושה שיעורים ומשתדל מאוד, האם כאן כשהורה מגיע ואומר מבקש ומתחנן, תעלו לו את ציון ההגשה הילד קיבל עזרה ומצבו טוב יותר,, האם אז צריך
    להתחשב??? לדעתי כן אלא אם המורה מתנכלת לו במיוחד

    • 15 ביולי 2012 ב- 12:29 pm

      לתלמיד שלום, אין לי בעיה עם זה שתשתמש בשם בדוי כדי לא להיחשף בפני תלמידים אחרים או המורים שלך, אבל לא לעניין להחליף את השם כל הזמן כי זה יוצר אשליה שיש כאן כמה דוברים

  14. אופיר
    25 באוגוסט 2012 ב- 6:41 pm

    אני מצטער אבל אני אבא וכול הזמן השתמשתי עם השם גילי

  15. גילי
    25 באוגוסט 2012 ב- 6:45 pm

    אני מצטער כעת הבנתי את הבעיה של הכינוי, זה ממש טעות המחשב בשימוש לכמה אנשים סליחה

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: